ירושלים של מסי והנסיך וויליאם: ישראל הפנימה את הקווים האדומים
אחרי התבוסה שנתניהו ורגב ספגו במשחק הכדורגל שלא התקיים מול ארגנטינה בגלל ההתעקשות שייערך בירושלים, לראש הממשלה אין כוונה לחזור על הטעות הזאת. לכן הבליג על ההגדרה הבריטית הרשמית של מזרח העיר כ״שטחים פלסטינים כבושים.״
בעיצומו של ביקור הנסיך הבריטי וויליאם בישראל השבוע (28-25 ביוני), פורסמה בחברת החדשות ידיעה שלפיה ראש עיריית ירושלים ניר ברקת ביקש להיפגש עם הנסיך בלשכתו שבבירה. לברקת, איש הליכוד, נאמר בנימוס מלכותי כי הנסיך ישמח להיפגש עמו - אבל לא בירושלים אלא בבית השגריר הבריטי ברמת גן (בעת קבלת פנים שתוכננה שם לכבוד הנסיך).
הארמון הבריטי הבהיר מראש כי ביקורו הרשמי הראשון בישראל של הדוכס מקיימבריג׳ אינו ביקור פוליטי, ובהודעות ההכנה שפרסם בשבועות שלפניו, הגדיר את מזרח ירושלים כ״שטחים פלסטיניים כבושים״. אבל ברקת, שמתכוון להתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת הבאה, ניסה לגזור קופון פוליטי. סביר להניח שהוא ואנשיו ידעו מראש כי בקשתם תסורב.
מיד לאחר שהובהר התנאי הנסיכותי לפגישה, צוטטה בכלי התקשורת תגובה נחרצת מצד מקורות מקורבים לברקת. לדבריהם, ראש העיר סירב לפגישה (שלא בלשכתו) מפאת כבודה של ירושלים, ולא מפאת כבודו שלו. המקורות הוסיפו כי "ביקור רשמי ראשון של משפחת המלוכה הוא חשוב וראוי, אבל למדינת ישראל יש בירה אחת והיא ירושלים המאוחדת". אולם למרבה אכזבתו של ברקת, השמים לא נפלו, והתקשורת התייחסה לפגישה-שלא-הייתה כאנקדוטה קטנה בשולי אירוע דרמטי.
השר לענייני ירושלים, זאב אלקין, ניסה אף הוא לעשות מהלך מהסוג הזה - והתוצאות היו דומות. אלקין, שהודיע כי יתמודד על ראשות העיר ירושלים בבחירות המוניציפליות ב-30 באוקטובר, מחה על הגדרתה של מזרח העיר כשטחים כבושים בהודעות הרשמיות של ארמון, ופתח במתקפה נגד הבריטים. כמו ברקת, גם השר אלקין ניסה לשפר את מעמדו כדמות ימנית-לאומית הפועלת לחיזוק מעמדה של הבירה הישראלית מול אלה המנסים להחלישו.
