שבעים שנות עצמאותה של ישראל הן סיבה למסיבה בישראל, וסיבה לאבל ברשות הפלסטינית.

הפגנות הענק של הפלסטינים לאורך הגדר עם רצועת עזה יגיעו לשיאן ב-14 במאי, רק יום אחד לפני שהפלסטינים מציינים את הנכבה (הקמתה של מדינת ישראל, ויום אסון לאומי עבור העם הפלסטיני). ביום הזה, צפויה ארה"ב להעביר את השגרירות שלה לירושלים. באותו יום ממש, צפויים גם תושבי הגדה המערבית לצאת לרחובות; ותרחיש נוסף הוא מתקפת טרור נגד ישראל.

גורם בכיר באש"ף המקורב לנשיא הפלסטיני אבו מאזן שוחח עם אל-מוניטור על חשיבותם הרבה של הימים האלה. "יום הנכבה מזכיר לנו תמיד את הטרגדיה שלנו, את אובדן אדמתנו, את הטבח בדיר יאסין (כפר שנכבש בקרבות על ירושלים ב-48׳, ולטענת הפלסטינים נרצחו בו עשרות מתושביו, כולל נשים וילדים; א״ס), ומעל הכל את הטרגדיה של הפליטים ושל העקורים ברחבי העולם. בשנים 1993-1988, הבין מנהיגנו, יושב הראש יאסר ערפאת, שיש לבצע שינויים בנרטיב הפלסטיני. שמדינה פלסטינית עצמאית תצטרך לקום לצדה של ישראל, ולא במקומה".

הבכיר הוסיף ואמר שהסכמי אוסלו נבעו גם הם מאותה הכרה. למען השלום וכינונה של מדינה, היו הפלסטינים מוכנים לוותר לישראל על 75 אחוזים משטחי פלסטין המנדטורית, ובתנאי שיוכלו להקים את מדינתם על בסיס קווי 67', עם מזרח ירושלים כבירה. בעיניים פלסטיניות, זו הייתה פשרה היסטורית, שזכתה להכרה מצד ראש הממשלה אז יצחק רבין ונשיא ארה"ב אז ביל קלינטון. אך מאז 1996, כראש הממשלה בנימין נתניהו עלה לשלטון, ישראל דחתה את הסכמי אוסלו והחלה ליישם מדיניות של הרחבת ההתנחלויות ואף של סיפוח. לדברי הגורם הבכיר, ישראל דוחפת את הפלסטינים לקיום ללא מדינה. הוא הוסיף כי הלגיטימיות של מדינת ישראל היא תוצאה ישירה של שואת יהודי אירופה.