העימות הישיר בין ישראל לאיראן בזירה הסורית מעורר, ובצדק, חרדות מהידרדרות למלחמה כוללת. מצד שני, הסכנה שאלפי טילים מדויקים שישוגרו לעבר ריכוזי אוכלוסייה, יפילו אלפי קורבנות ויפגעו בכלכלה הישראלית, גורמת למקבלי ההחלטות בירושלים ללחוץ על הברקסים. גם למשטר בטהרן יש סיבות להנמיך את הלהבות. מלחמה עם ישראל תשחק לידי נשיא ארה״ב דונלד טראמפ והמחנה הרפובליקאי, שחותרים לבטל את הסכם הגרעין. ביטול ההסכם יביא לחידוש הסנקציות על איראן ולפגיעה אנושה באיכות החיים של התושבים.

כשלשני צדדים אין אינטרס רציונלי בהסלמה, אפשר להניח שהם יעשו כל מאמץ למנוע אותה. ההנחה הזאת אינה תופסת כאשר חבורה שמינתה את עצמה לפלוגת לוחמים בצבא השמיים, מושכת בחוטים הפוליטיים. מדינות נאורות מאשפזות או כולאות אנשים שפוגעים באינטרסים האסטרטגיים שלהן למען "קידוש השם". מדינת ישראל, לעומת זאת, מכופפת את האינטרסים הללו בפני קבוצה משיחית שמוכנה להקריב את בניה ובנותיה למען פיסת אדמה. אצל היהודים קוראים להם "קדושים", בערבית הם נקראים "שאהידים". רבנים יהודים מבטיחים למתיהם חיי גן עדן. כוהני דת מוסלמים מוסיפים לכך בונוס בדמות  72 בתולות בגן העדן.

הנה דברים שאמר הרב אליעזר מלמד, רב התנחלות הר ברכה ומייסד ישיבת ההסדר ביישוב השוכן בפתאי שכם, על קברו הטרי של הרב איתמר בן גל שנרצח בשבוע שעבר (5 בפברואר) בפיגוע בצומת אריאל: "בתקופה האחרונה הרב איתמר ומרים (זוגתו) דיברו על האפשרות שאחד מהם ייהרג על קידוש השם, והסכימו שהם מוכנים לעמוד בניסיון הזה בגבורה". המנהיג הרוחני של חלק ניכר מבני הציונות הדתית, רב יישוב שמשכורתו משולמת מקופת הציבור, ניחם את האבלים באומרו כי "אשרי מי שזוכה למות על מצוות יישוב הארץ".

אנשים מן היישוב שצופים בארבעה זאטוטים מלווים את אביהם אלי קבר, רואים לנגד עיניהם טרגדיה אנושית. עבור אחדים, רצח אזרח ישראלי בידי פלסטיני הוא הוכחה נוספת לכך שאין עם מי לדבר של שלום. אחרים מתחזקים בדעתם שהגיעה השעה לפנות את ההתנחלויות. הרב מלמד ותלמידיו רואים במוות של חבר או קרוב משפחה בידי מחבל הגשמת שליחות אלוהית. "הנקמה העמוקה ביותר היא להמשיך לבנות", אמר מלמד על קברו של בן גל, "להקים עוד שכונה, להפוך את הר ברכה לעיר".