התפטרותו של ח"כ דוד ביטן מתפקיד יו"ר הקואליציה ביום רביעי אחה"צ [20 בדצמבר] הייתה צפויה ומתבקשת. מה שהפתיע הוא מי שנבחר על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו למחליפו של ביטן.
בימים האחרונים, כך על פי התרשמותם של בכירים בקואליציה, התכוון נתניהו למנות את ח"כ יואב קיש לתפקיד המרכזי והרגיש. נתניהו אף נשמע אומר כי באמצעות קיש הוא יוכל לטהר את אווירת השחיתות העוטפת את הליכוד. ההיגיון היה די פשוט: נוכח החשדות הכבדים לשוחד המיוחסים לח"כ ביטן והסתבכותו לכאורה עם גורמים עבריינים בשוק האפור, דווקא איש כמו קיש – טייס קרב, ממלכתי ונעים הליכות, יוכל להשקיט את האווירה ואת הקמפיינים נגד שחיתות ציבורית שהחלו לצוץ גם במחנה הימין.
אבל ברגע האמת נתניהו עשה את ההפך הגמור, ומינה דווקא את ח"כ דודי אמסלם לתפקיד הכה חשוב. אמסלם, שמאחוריו רקורד מטריד של יוזמות חקיקה אשר נועדו להחליש את המשטרה ולסייע בכך לראש הממשלה בחקירותיו, כמו חוק ההמלצות, נבחר להיות הפנים של הליכוד והקואליציה בעידן שאחרי ביטן. כמי שהופעותיו בתקשורת נראות תמיד כמו "פיגוע אלקטורלי" לליכוד השפוי והממלכתי – עילגותו וגסות דיבורו של אמסלם יהוו מעתה ועד הבחירות כנראה את הפוסטר של הליכוד.
אין ספק שנתניהו קיבל החלטה אסטרטגית להמשיך ולקעקע את שלטון החוק, כלומר את המשטרה ובראש ובראשונה את המפכ"ל רוני אלשיך, אשר אמסלם הציע לא מזמן לקצץ בשכרו. המטרה היא אחת: להגיע ליום בו יומלץ על כתב אישום נגד ראש הממשלה (כנראה שוחד), כשהמשטרה נתפסת בימין בכלל ובליכוד בפרט כזרוע של השמאל והתקשורת הפועלים להפלת נתניהו כדי להפיל את הימין. נתניהו משליך מעליו באופן הזה כל סממן של ממלכתיות, ואמסלם הוא הביטוי המזוכך לכך.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
