את משבר האמון בין חמאס לפת"ח על רקע הסכם הפיוס שנחתם בין הצדדים לפני כחודש וחצי [12 באוקטובר], כבר אי אפשר לטשטש. המחלוקות העמיקו עוד יותר, ובסבב השיחות האחרון בקהיר [21 בנובמבר] החיוכים מרגעי חתימת ההסכם התחלפו בכעס ובהאשמות גלויות. על פניו נדמה כי הפערים אינם ניתנים לגישור.

הראשון שהוציא החוצה את תסכולו והכריז שהפיוס הגיע למבוי סתום הוא בכיר חמאס סלאח אל-ברדוויל, חבר המשלחת מטעם תנועתו לשיחות בקהיר. בסרטון וידאו שפרסם (ואותו מחק זמן קצר לאחר הפרסום, כנראה בלחץ המצרים) רטן אל-ברדוויל שהפת"ח תוקע מקלות בגלגלי הפיוס, וקבע בנחרצות שהשיחות כבר נכשלו אם כי תנועתו מתעקשת שלא לשבור בינתיים את הכלים.

מנגד קבע חוסיין אל-שייח', חבר משלחת הפת"ח לשיחות, כי חמאס הוא זה שמציב מכשולים. לדבריו, הממשלה הפלסטינית לא קיבלה אחריות אפילו על חמישה אחוזים מתחומי האחריות שלה ברצועה, וגם סוגיית הנשק רחוקה מפתרון. לטענתו חמאס אינו מוכן לעיקרון "נשק אחד, חוק אחד".

בישראל עוקבים בעניין רב אחר השיחות המתקיימות בין הצדדים. כפי שכתב עמיתי בן כספית באל-מוניטור, למרות הצהרות נתניהו ישראל נרתמה למען הצלחתו של הפיוס כמעט מרגע שבא לעולם בעקבות לחץ מצרי ואמריקאי. וייתכן ששיחק כאן גם אינטרס ישראלי מובהק למצוא פתרון למשבר ההומניטרי בעזה.