איסמאעיל הנייה נבחר ביום שבת (6 במאי), כצפוי, לראש הלשכה המדינית של חמאס ולמנהיג העליון של התנועה. הנייה, בן 54, תושב מחנה הפליטים שאטי בעזה, גבר בבחירות על מוסא אבו מרזוק, מייסדה של הלשכה המדינית בווירג'יניה שבארצות הברית ומי שעמד בראשה עד מעצרו ביולי 1995 על ידי שלטונות ההגירה האמריקאים, בעקבות בקשת הסגרה של ישראל. אבו מרזוק קיווה בכל מאודו לחזור לפסגת ההנהגה המדינית של חמאס, אבל הנייה זכה ברוב קולותיהם של חברי הגוף העליון של התנועה - מועצת השורא - וניצח בבחירות החשאיות באותה שבת.
בחירתו של הנייה מהווה סגירת מעגל עבור חמאס משתי בחינות. לאחר תקופת חאלד משעל, המנהיג היוצא שהתגורר בסוריה ואז בקטאר, הנהגת התנועה חוזרת כעת לרצועת עזה. בנוסף, המקום שבו נוסדה התנועה על ידי השייח אחמד יאסין, מחנה הפליטים שאטי, הינו מקום הולדתו של הנייה.
במערכת הביטחון בישראל נהגו לזלזל בהנייה וכינו אותו בלעג "המטפל", משום שכראש לשכתו של יאסין היה אחראי גם על הטיפול הרפואי והסיעודי בשייח הנכה. והנה כעת, 13 שנים אחרי חיסול יאסין, הנייה מתמנה לתפקיד הבכיר ביותר בתנועה. לזכותו עומדים יכולת רטורית מופלאה, המאפשרת לו לעמוד מול קהל ולהלהיב אותו כאחד העם, ובעיקר הדימוי שמייחסים לו תושבי הרצועה כאדם פרגמטי ששתי רגליו על הקרקע. הדימוי הזה, בניגוד למנהיגים אחרים בחמאס כמו הד"ר מחמוד א-זהאר, קסם לתושבי הרצועה והגדה, שבבחירות להנהגת עזה ב-2006 הצביעו לרשימת "שינוי ורפורמה" שהנייה עמד בראשה. הם סברו שהוא האיש היודע להבדיל בפער הגדול בין אמנת חמאס הנוקשה למציאות משתנה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
