שני סקרים שפורסמו בסוף השבוע האחרון [10 במארס] העניקו למפלגה בראשות שר הביטחון לשעבר משה יעלון תוצאה מאכזבת של ארבעה עד שישה מנדטים.
לא אל תוצאה כזאת פילל יעלון, אולם מי שמיהר להספיד אותו עשה זאת מוקדם מדי. ביום שני [13 במארס] הודיע יעלון על עזיבתו הסופית את הליכוד, ובשבועות הקרובים הוא צפוי להשיק מפלגת ימין חדשה כשלצדו רשימת תומכים. יעלון מתכוון להניף את דגל הימין הממלכתי, זה שמכבד את בית המשפט העליון ואת הוראות הפתיחה באש של צה"ל, ולהציג סדר יום מדיני, ביטחוני ואזרחי שיהווה אלטרנטיבה לליכוד בראשות נתניהו. ישנם לא מעט אנשי ליכוד וימין שעשויים ללכת אחריו ברגע שהמפלגה שלו תהפוך למשהו ממשי והוא יחל בקמפיין מסודר, מה שיתבטא גם בסקרים עתידיים.
יציאתו מהליכוד והקמת מפלגה עצמאית בראשותו, עשויות להתגלות כדבר הכי טוב שקרה ליעלון. המהלך הזה מכניס אותו לקבוצה לא קטנה ומכובדת של שרים שפרשו מהליכוד ובכירים שעזבו את לשכת נתניהו – ויצאו לדרך פוליטית עצמאית; היום כמה מהם מחזיקים בתיקים בכירים בממשלה ובעמדת כוח מול נתניהו. למעשה, כמעט כל התיקים החשובים והנחשבים ליוקרתיים נמצאים כיום מחוץ לליכוד.
יו"ר ישראל ביתנו שר הביטחון אביגדור ליברמן היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בקדנציה הראשונה של נתניהו [1999-1996], פרש והקים מפלגה. למרות שהוא עומד היום בראש מפלגה קטנה עם שישה מנדטים, הוא השר הבכיר בממשלה ומקיים מול נתניהו לא רק מאזן אימה פוליטי קבוע אלא גם מציג סדר יום מדיני עצמאי. ביום שני, למשל, בתגובה לפרסומים על התנעת המשא ומתן מול הפלסטינים, פרסם ליברמן מחדש את תכניתו ל"חילופי שטחים ואוכלוסיות" כדרך היחידה להגיע להסכם.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
