תושבי אום אל-חיראן: הפינוי האלים בהשפעת עמונה
בכפר הבדואי אום אל-חיראן סבורים שמבצע ההריסה יכול והיה צריך להיגמר אחרת. "נתניהו מסית כל העת נגד כולנו", הם מאשימים, "השוטרים תודרכו כמו לפני מבצע צבאי, כאילו אנחנו אויבים. לכן כל תנועה בשטח נראתה בעיניהם פעולה התקפית".
המאבק המשפטי-ציבורי לפינוי תושבי היישוב הבדואי אום אל-חיראן החל הרבה לפני ההחלטה לפנות את המאחז הלא חוקי עמונה, אך התוצאות העגומות של הפינוי עמדו בצלו. גם אם פעולת הפינוי בכוח נדרשה על פי החלטת בג"ץ, שדחה את כל העתירות נגד פינוי אום אל-חיראן, הדרך בה פשטו השבוע [18 בינואר] כוחות משטרה ומשמר הגבול על היישוב כדי לבצע את המשימה, גרמו לתסיסה במגזר הערבי כולו.
במהלך משבר עמונה וניסיונותיה של ממשלת ישראל להסדיר למען תושביה מאחז חלופי, פנה ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר לביטחון פנים גלעד ארדן והורה לו לקדם לאלתר אכיפת בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי [17 בדצמבר].
אמנם, המשטרה אינה אחראית על התהליך המשפטי של הוצאה לפועל וביצוע צווי הריסה למבנים בלתי חוקיים, אלא היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה במנהל התכנון הכפופה למשרד האוצר. כוחות המשטרה אמורים רק לאבטח את פקחי היחידה. אבל בפועל, מאז תנופת ההריסה עליה הורה נתניהו, כוחות משטרה גדולים פועלים לבצע צווי הריסה במגזר הערבי וגורמים לשבר בחברה הערבית, הרואה במעשים אלה פעולות התקפיות של הממסד הישראלי במכוון נגדה. כך היה בשבוע שעבר (10 בינואר) במהלך מבצע ההריסות בקלנסואה, וכך השבוע (18 בינואר) באום אל-חיראן.
