ביום שלישי בערב [13 בספטמבר] היה נדמה שזה נגמר. שמעון פרס, בן 93 וחודש, המנהיג הישראלי הפעיל האחרון מדור המייסדים, אושפז במצב קשה עם אירוע מוחי. בתחילה, עוד היה בהכרה ושמר על צלילות יחסית. כעבור כחצי שעה, התברר כי הדימום בו לקה בקליפת המוח מתפשט, והרופאים נאלצו להרדים ולהנשים את פרס. בנו חמי אמר בהצהרה לעיתונאים כי "אנו נידרש כנראה לקבל בהמשך החלטות".
במעגל הפנימי של המשפחה היה ברור שאם המצב ימשיך להתדרדר, הם יתנו לפרס ללכת בשלום ולא יפצירו ברופאים להשאירו בחיים במצב המוגדר כ"צמח", כפי שקרה עם אריאל שרון, שלקה באירוע דומה בינואר 2006 והלך לעולמו רק שמונה שנים אחר כך.
בוקר יום רביעי היה אופטימי יותר: פרס שרד את הלילה, הדימום במוחו נעצר והרופאים העירו אותו וניסו לתקשר עמו. הוא הגיב בלחיצת יד. אופטימיות עמומה חזרה לנשב במסדרונות המרכז הרפואי הענק בתל השומר. יכול להיות שהקמבק-קיד הישראלי האולטימטיבי יעשה זאת שוב? כרגע, הסיכויים להתאוששותו של פרס אינם גבוהים. בגיל 93, הסיכוי לנס מצטמצם מאוד. מצד שני, אסור לשכוח שפרס הוא המוספד המתמיד ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית, ובכל הפעמים בהן הוספד בעבר, שרד ולעג למספידיו.
לאחר שסיים את הקדנציה שלו במשכן נשיאי ישראל [2014] היה שמעון פרס, הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, בקו ירידה בולט. משהו במרץ האינסופי שלו נכבה. כלפי חוץ הוא שמר על פאסון והמשיך להתרוצץ בעולם בקצב רצחני. בשיחות פרטיות החל הייאוש לכרסם בו. פרס הוא איש של תקווה. מעולם לא הרים ידיים, אף פעם לא התייאש. כשזרקו אותו מהדלת, חזר מהחלון. את חלום השלום שלו הוא קידם גם בממשלות ימין עוינות ואפילו על בנימין נתניהו הוא הפעיל מכבש שכנוע אדיר ללא הצלחה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
