שוב צודקים אנשי הימין, הטוענים כי השמאל השתלט על התקשורת הישראלית. רק לאחרונה הפיצו כל כלי התקשורת בישראל את העמדה השמאלנית הבאה: "יוזמת השלום הערבית כוללת מרכיבים חיוביים שיכולים לסייע לשקם משא ומתן קונסטרוקטיבי עם הפלסטינים... אנחנו מוכנים לנהל משא ומתן עם מדינות ערב על עדכון היוזמה באופן שהיא תשקף את השינויים הדרמטיים שהתחוללו באזורנו מאז 2002, אבל תשמור על היעד המוסכם של שתי מדינות לשני עמים". להזכירכם, יוזמת השלום מבוססת על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67׳ (עם אפשרות לחילופי שטחים) ואינה מזכירה את המלים "מדינה יהודית". 

המלים לעיל נאמרו מפיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הכתרתו של אביגדור ליברמן לשר הביטחון (מאי 31). מנהיג ישראל ביתנו, מפלגה הידועה בשמאליותה, תמך בשתי שפתיו בהצהרתו המדינית של ראש הממשלה. "שנים רבות דיברתי לא פעם על ההכרה באותו פתרון - שני מדינות לשני עמים", הזכיר ליברמן והוסיף: "נאומו של נשיא מצרים א-סיסי היה חשוב מאוד והוא יצר הזדמנות אמיתית, וחובה עלינו לנסות להרים את הכפפה".

את העמדה האסטרטגית הזאת, מטבע הדברים, נדרשים דובריה הרשמיים של ישראל להציג בארץ ובעולם. הדעת נותנת שממשלה שתומכת בפתרון שתי המדינות לא תפקיד נציגות דיפלומטית חשובה בידי אזרח שמצהיר על התנגדות נחרצת לפתרון הזה. לשלוח בכיר לשעבר במועצת יש"ע לעודד את אזרחי ארה"ב והקהילה היהודית לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון, זה כמעט כמו למנות את ח"כ חנין זועבי לשליחת עלייה מטעם הסוכנות היהודית. אך שוב, המציאות בישראל עולה על כל דמיון.

השבוע [1 באוגוסט] נכנס המתנחל הבכיר דני דיין ללשכת הקונסול הכללי בניו יורק. הוא זכה בתפקיד הנחשק לאחר שממשלת ברזיל סירבה לאשר את מינויו לשגריר בברזיליה, מכיוון שהוא תושב של שטחים כבושים. (אם כי יש לציין שממשל בוש אישר ב-2006 את מינויו של סלי מרידור, תושב ההתנחלות כפר אדומים, לשגריר בוושינגטון). בניגוד למינוי שגריר, מינוי לקונסול כללי אינו מצריך הסכמה של הממשלה המארחת.