ההתפכחות של מרקל, הדילמה של נתניהו
אחרי ארה"ב, גם גרמניה הגיעה למסקנה שנתניהו בעצם הורג את פתרון שתי המדינות. ראש הממשלה מבחינתו קרוע כעת בין שתי מגמות סותרות: חזרה למרכז הפוליטי ופיוס המערב באמצעות מינוי הרצוג לשר החוץ, או לשבור בחדות ימינה כדי לקרוץ למצביעיו.
אחרי ה"די וולט", שהתייחס לביקורו האחרון של בנימין נתניהו בברלין באמצע פברואר [2016] ודיווח על "זעם בסביבתה של מרקל על ראש הממשלה", הגיע השבוע [30 באפריל] תורו של ה"דר שפיגל", שדיווח כי ממשלת גרמניה נמצאת בעיצומו של שינוי אסטרטגי ביחסה לישראל, וכי הקנצלרית מרקל "בהחלט מבינה" מדוע פנה אבו מאזן לאו"ם.
משהו רע מאוד קורה ליחסים בין ישראל לבעלת בריתה החשובה ביותר אחרי ארה"ב. ספק רב אם מנכ"ל משרד החוץ, ד"ר דורי גולד, יוכל להפוך את הקערה על פיה בסדרת פגישות שהוא אמור לקיים בברלין בשבוע הבא. אחרי ארה"ב, מתערער ציר ישראלי חשוב נוסף, הפעם באירופה.
גרמניה היא זו שעומדת לצד ישראל בשעות מבחן והיא זו שסיפקה לישראל את צוללות ה"דולפין" הנחשבות, על פי פרסומים זרים, לזרוע האסטרטגית הישראלית המקנה לה יכולת "מכה שנייה" ותגובה עוצמתית במקרה שתותקף בנשק גרעיני.
הגרמנים, על פי מקורות בברלין ובירושלים, שוקלים עכשיו שינוי מדיניות חד. לדברי דיפלומט אירופי, "בברלין מתחילים להפנים שאי אפשר יהיה להגיע עם נתניהו לשום מקום, וכי ראש ממשלת ישראל הונה את ידידותיה של ישראל ואת המערב בשבע השנים האחרונות כש'עשה את עצמו' כמי שמכיר בפתרון שתי המדינות, אבל בעצם נקט בכל האמצעים כדי להרוג אותו".