הרבה רעש וצלצולים נשמעו בחוגי הממשל באנקרה אחרי שטורקיה והאיחוד האירופי הסכימו ב-18 במארס על מה שראש הממשלה אהמט דבוטאולו מכנה "הסכם היסטורי", שנועד לגדוע את הזרימה הבלתי מבוקרת של פליטים לאירופה. אבל בטורקיה לא כולם משוכנעים שאנקרה היא המנצחת בעסקה זו, כפי שטוענת הממשלה. רבים גם מפקפקים במוסריות של ניצול מצבם של הפליטים כדי לשאת ולתת על הישגים שאין שום קשר בינם לבין גורלם המר של אנשים נואשים.
לפי ההסכם, מ-4 באפריל ואילך יישלחו בחזרה כל הפליטים שיחצו או שחצו באופן בלתי חוקי את הגבול אל שטחי האיחוד האירופי דרך טורקיה אחרי 20 במארס. בתמורה לכל פליט שיישלח בחזרה, פליט אחר יישלח מטורקיה לאירופה בדרכים חוקיות.
המכסה המקסימלית של הפליטים שיישלחו לאירופה תהיה 72 אלף, ואם מספרם יחרוג ממכסה זו ייחשב הדבר ככישלון של ההסכם במשימתו למנוע כניסה בלתי חוקית. על הנייר, לפחות, לא יהיו גירושים כפויים או המוניים, ותהליך החזרתם של הפליטים לטורקיה יתבצע בפיקוחה של נציבות האו"ם לפליטים, שכבר ביטאה את הסתייגויותיה ממידת החוקיות של ההסכם.
האיחוד האירופי גם יקצה לאנקרה שלושה מיליארד יורו במסגרת מה שמכונה ״הרשות לטיפול בפליטים בטורקיה״, ויעביר שלושה מיליארד נוספים עד סוף 2018. כמו כן יאפשר האיחוד האירופי לאזרחי טורקיה לנוע בגבולותיו ללא אשרה מסוף 2016 לכל המאוחר, בתנאי שאנקרה תעמוד ב-72 תנאים, שהממשלה הצהירה על נכונותה לקיימם. האיחוד האירופי הבטיח גם "להמריץ מחדש" את תהליך קבלתה של טורקיה לאיחוד, באמצעות הסרת חסמים שהציבו כמה מהמדינות החברות בו בדרכה של אנקרה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
