לסבן, לשטוף, ושוב מההתחלה. אם אתם פוליטיקאים איראנים שמתמודדים לכהונה ראשונה או נוספת, הסיכוי הכי טוב שלכם הוא לקבל תמיכה מחאתמי. כלומר, מוחמד חאתמי. בעידן אחר, חאתמי נבחר פעמיים לכהונת נשיא איראן, אבל היום נאסר עליו לצאת מהארץ, ואת שמו ותמונתו אסור להזכיר או להציג בתקשורת המקומית. ובכל זאת, בימים אלה מספיקות גם הידיים שלו: בשבוע האחרון כיכבו ידיו, עם הטבעת המוכרת שעל אצבעו, ברבות מכרזות הבחירות של מועמדים המזוהים עם מחנה הרפורמיסטים והמתונים. וכולם הבינו מה פירוש הדבר. זו הייתה תזכורת לכך שחאתמי תומך במועמד, ובה בעת זו הייתה גם הנפת אצבע משולשת (בילקה) מצד הרפורמיסטים כלפי מי שטוענים שהאיש מסוכן ושיש להסתיר את פניו מהציבור.
האיראנים טובים באצבע משולשת: הם הניפו אותה קולקטיבית לפני שלוש שנים כמעט. אותו חאתמי, שרק כמה ימים לפני הבחירות לנשיאות ב-2013 - בדיוק בזמן כדי שהמסר יחלחל, אבל לא מוקדם מספיק כדי לאפשר לשמרנים להתגונן - העניק את תמיכתו למועמד אלמוני בשם חסן רוחאני, ודחק במצביעים להשמיע את קולם. והם אכן נענו, ולו רק כדי להניף אצבע משולשת כלפי אלו - מבית ומחוץ - שטענו כי לבחירות באיראן אין שום משמעות. הפעם, הוא תמך ברשימה ארוכה של מועמדים - שאת שמותיהם צריכים היו הבוחרים לרשום במו ידיהם על פתקי הצבעה - באמצעות סרטון שפורסם באפליקציית המסרונים הפופולרית טלגרם. ליתר ביטחון, הועלה הסרטון גם ליוטיוב, המצונזר אמנם באיראן אבל נגיש למשתמשי VPN [רשת פרטית מדומה]. לסבן, לשטוף, ושוב.
מאז ומתמיד היה משהו טָרֵף בחברי פרלמנט מסוימים. כמה מבין אלו שהאיראנים (וגם זרים) מכנים בשם הכולל שמרנים, בהם גם כאלה שאיימו על חברי הקבינט של רוחאני - ולא בגינוי על הסכם הגרעין שחתמה איראן עם המערב, אלא במוות, בקבורה חיים בתוך בטון, כפי שהציע לאחרונה חבר פרלמנט מסוים, ולא בבדיחות הדעת, אולי כמחווה לטוני סופרנו. בעת כתיבת הכתבה הזאת, ובשעה שהקולות עדיין נספרים, נראה שהפעם הפרלמנט זוכה לשטיפה יסודית. במחוז טהרן, שזכאי ל-30 מושבים בפרלמנט, המחנה השמרני נעלם כמעט כליל. בגוף המחוקק יהיו גם הפעם לא מעט שמרנים, ואולי לא יעקרו להם את השיניים אך הם יישארו בלי ארס. וכפי שקורה תמיד בניקיון ושטיפה חוזרים ונשנים, גם במקרה הזה דינו של הכתם העיקש ביותר לדהות ולהיעלם. זה מה שרוצים המצביעים, כך נדמה, בהתחשב בלהט שבו ניגשו להצביע גם לגוף הפרלמנטרי השני, מועצת המומחים.
על אף השם הבומבסטי והאורווליאני משהו, למועצת המומחים יש כוח של ממש וחשיבות אמיתית רק במקרה אחד: עם מותו של המנהיג העליון. תפקידה של המועצה לבחור את המנהיג החדש - וזה קרה רק פעם אחת ב-37 שנותיה של הרפובליקה האיסלאמית. תפקידה האחר, כלומר הפיקוח על אותו מנהיג, הוא טקסי לכל היותר. רבות נכתב בשבועות האחרונים על חשיבותה של ההצבעה הנוכחית, משום שהמנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, כבר בן 76, וסביר להניח שהמועצה החדשה, הנבחרת לכהונה של שמונה שנים, תהיה גם זו שתבחר את יורשו.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
