מאז רצח בני הזוג איתם ונעמה הנקין בפיגוע ירי בשומרון [1 באוקטובר] בידי חוליה של חמאס משכם, אשר אנשיה נעצרו יממה לאחר מכן בפעילות משולבת של שב"כ וצה"ל, יצאו עשרות מחבלים, רובם צעירים בני עשרה, לבצע פיגועים בישראל. הפיגוע האחרון (נכון לכתיבת שורות אלה) בוצע בבאר שבע בידי מחבל תושב הפזורה הבדואית, שהגיע לתחנה המרכזית בעיר כשהוא חמוש באקדח ובסכין, והצליח לרצוח חייל צה"ל ולפצוע 11 אזרחים, שניים מהם באורח אנוש [18 באוקטובר].

ישראל נכנסת שוב למערך של התגוננות מפני מפגעים, אשר מגיעים באמצעים דלים - סכין ואקדח - ומצליחים להטיל אימה על אזרחיה. במערכת הביטחון בארץ ובקרב ראשי מנגנוני הביטחון הפלסטיני עדיין מתחבטים בשאלה אם מדובר בגל טרור שניתן להשתלט עליו - או שאכן מדובר בהתפרצות של אינתיפאדה שלישית שעלולה לזרוע כאוס ברשות הפלסטינית.

המחבלים, למעט החוליה שביצעה את הפיגוע בשומרון, פעלו ככל הנראה ללא הכוונה. כולם, כך דווח, היו ללא עבר ביטחוני, לא שהו בבתי סוהר בארץ, ולא השתייכו לאף ארגון פלסטיני מזוין.

בנוסף, המתיחות סביב הר הבית אמנם הציתה את גל הפיגועים האחרון, אך המוטיב המדרבן לצאת לפגוע בציונים אינו מניע דתי, אלא לאומני. המחבלים פועלים בניגוד גמור לאינטרס המוצהר של הרשות הפלסטינית ושל היו"ר אבו מאזן, כלומר מניעת עימות מזוין עם ישראל, תוך מיצוי התהליכים המדיניים לקראת הכרה במדינה פלסטינית באו"ם.