הכוונות הטובות של האיחוד האירופי

בזמן ששרי החוץ המובילים של האיחוד האירופי עסוקים בראש ובראשונה במשבר הפליטים ביבשת וביישום הסכם הגרעין עם איראן, גובר הלחץ מצד כמה שחקני מפתח לגלות אסרטיביות רבה יותר בקידומו של פתרון שתי מדינות לסכסוך הישראלי פלסטיני. בין שחקני המפתח האלה אפשר למנות את שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, ואת שרי החוץ של צרפת, ספרד ואיטליה (לורן פביוס, חוסה גרסיה-מרגלו ומרפיל ופאולו ג'נטילוני).

מקור בכיר לענייני מדיניות חוץ במטה האיחוד האירופי בבריסל אמר לאל-מוניטור בעילום שם, כי חרף השיפור ביחסים בין האיחוד לבין ארצות הברית בעקבות העסקה האיראנית, הרי שבכל הנוגע למדיניות בסוגיה הישראלית-פלסטינית, שני הצדדים אינם רואים עין בעין. הובהר להנהגת האיחוד האירופי כי הנשיא אובמה אינו מתכונן להשקיע מאמץ פעיל בחידוש שיחות השלום הישראליות-פלסטיניות. לכל היותר תתערב ארצות הברית במאמצים למנוע אלימות בתוך הגדה המערבית ורצועת עזה ומתוכן.

האיחוד האירופי פועל על פי לוח זמנים אחר, ורואה צורך דחוף בחיזוק מעמדו של הנשיא הפלסטיני אבו מאזן, במטרה להבטיח את מקומו במחנה המתון. המקור בבריסל אמר לאל-מוניטור כי המדינות החברות באיחוד האירופי יפעלו בשלושה כיוונים:

הצעד הראשון יהיה לרסן את התפשטות ההתנחלויות הישראליות. בחודש הבא יתחילו כל 28 המדינות החברות באיחוד האירופי לסמן סחורות המיובאות מהתנחלויות ישראליות. צעד זה יפגע כנראה ביצוא הישראלי ויעמיד את ישראל, לראשונה בתולדותיה, כמטרה לסנקציות כלכליות. ייתכן שחלק מהמדינות החברות (כמו צרפת או בריטניה) יישמו צעד זה ביתר קפדנות, ואילו מדינות אחרות (גרמניה או הולנד) לא יקפידו עד כדי כך. אולם בין 28 שרי החוץ של האיחוד שוררת הסכמה נרחבת על הצורך ליישם מדיניות כזו.