נניח שחשקה נפשו של יהודי לונדוני שומר מצוות בחלבה כשרה. נניח שהאיש הוא גם ציוני אדוק וגם פעיל זכויות אדם שמדיר ידיו ממוצרים שמוצאם בשטחים כבושים. ניגש היהודי למדף המוצרים הכשרים בסופרמרקט השכונתי שלו ולשמחתו מצא שם קוביות חלבה שעל גבי עטיפתן נכתב "אחוה - נוסד ב-1929, תל אביב", וגם "בהשגחת הבד"צ ירושלים". ליתר בטחון, שלף האיש מכיסו את הטלפון החכם שלו, וחיפש בגוגל את האתר של "אחוה". הוא מצא מספרי טלפון ופקס עם קידומת של גוש דן (03) ולמד כי המפעל "רכש שטח אדמה" ובנה עליו את "אחד ממפעלי המזון הגדולים והמודרניים בישראל". חובב החלבה הליברלי שלנו נשם לרווחה; הנה, כתוב בפירוש "ישראל". שום סימן להתנחלות. נחה דעתו של היהודי. הוא הניח את חבילת החלבה בסל הקניות שלו ושב הביתה שמח וטוב לב.
אדם מן היישוב לא יכול לדעת שמפעל "אחוה" שוכן באזור התעשייה ברקן. כמה ישראלים, שלא לדבר על אירופאים, יודעים שהאזור הזה מצוי בלב הגדה המערבית? סיפורה של חברת החלבה ממחיש את חיוניותה של ההחלטה שקיבל הפרלמנט האירופי בשבוע שעבר [10 בספטמבר] ברוב גדול, לסמן באופן ברור את המוצרים שמקורם בהתנחלויות - בבחינת הסרת מכשול בפני עיוור. ראוי לציין כי שום מדינה באירופה או בעולם לא הצטרפה לתנועת BDS. ההחלטה אינה עוסקת בשום צורה בחרם על ההתנחלויות ואף לא באפלייתם לרעה של מוצריהן. היא נועדה להזכיר לאזרחי ישראל ולאירופאים, שאין דין אזור תעשייה בשטחים הכבושים כדין אזור תעשייה בשטח הריבוני של המדינה.
נכונתה של ישראל לדון בגורל השטחים מעידה כי גם לפי עמדתה הרשמית, אזור התעשייה ברקן אינו שוכן במדינת ישראל, אלא בשטחים במחלוקת שעתידם צריך להיקבע במשא ומתן. יוזמות חוק של חברי כנסת מהימין הקיצוני, לספח את "שטחי יהודה ושומרון" או את חלקם, קבורות עמוק במגירות מזכירות הממשלה. נתניהו עצמו מדבר מזה שנים על "פתרון שתי המדינות". השגריר מרטין אינדיק, שעמד בראש צוות המו"מ של שר החוץ ג'ון קרי, תהה ב-2012 באוזניי: "היכן נתניהו חושב שהמדינה הפלסטינית תקום - על הירח?" התשובה ידועה: כן, בהחלט.
יוזמי ההחלטה החדשה מניחים שצעדים המצטיירים כסנקציות נגד ישראל יקרבו את חזון שתי המדינות. הניסיון מלמד שצעדים מעין אלה לא עושים רושם על הציבור הישראלי, הסובל מנטייה כרונית ימינה. כבר לפני יותר מעשר שנים, האיחוד האירופי אילץ את ישראל לסמן את מוצרי ההתנחלויות המיוצאים למדינות החברות בו על גבי תעודות המשלוח. אלה מגיעות לידי היבואנים בלבד, ופרטיהם לא מופיעים על העטיפות ולא חשופים לעיני הצרכן. בהסכם שנחתם ואושר ב-2005 התחייבה ממשלת ישראל לציין על גבי תעודות המקור את שם המקום בו יוצרה הסחורה, לדוגמה, באר שבע או ברקן. סחורות שמקורן מעבר לקו הירוק לא זוכות מאז להקלות במכס כנהוג לגבי סחורות שמקורן ממערבה לו.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
