אילו ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול היה להעלים את ח"כ אורן חזן מרשימת הליכוד, גם במחיר אובדן של מנדט, הוא היה עושה זאת בלי לחשוב פעמיים. חזן, מספר 30 ברשימת הליכוד לכנסת, האיש שלו מייחס תחקיר עיתונאי ניהול קזינו בבולגריה, סרסור בזונות ושימוש בסמים קשים, הוא סך כל סיוטיו של ראש ממשלת ישראל.
זאת לא רק העובדה שחזן הוא כעת החוליה החלשה בקואליציית ה-61 של נתניהו, האיש שברצותו יוכל למרר את חייה ולהביא למפלתה. זו גם סלידתו הידועה של נתניהו ממרכז הליכוד הכוחני אשר חזן הוא בבואתו. בדיוק אותו מרכז שבימים אלה ממש מנסה להחזיר לעצמו את הכוח לבחור את חברי הכנסת של הליכוד – מהלך שנתניהו מנסה לבלום בכל כוחו באמצעות הצעת פשרה שתועלה להצבעה ביום ראשון [14 ביוני].
מערכת השיקולים הזאת יכולה אולי להסביר מדוע נתניהו ובכירי הליכוד מעדיפים לשתוק נוכח הבושה שמפיל חזן על הליכוד. נתניהו מבין היטב את מאזן האימה, לא רק מול חזן, שאם ירגיש פגוע לא יהסס לנקום, אלא גם מול מרכז הליכוד. המרכז הזה, שחלקים גדולים מדי ממנו מחבקים את חזן בנוכחות התקשורת ומאשימים אותה ברדיפתו במסגרת הטענות הרגילות על רדיפת הימין, עלול לנקום בנתניהו בהצבעה ביום ראשון. לכן, נתניהו מעדיף להרחיק את עצמו מהצרה שנקראת אורן חזן, כל עוד המרכז לא הצביע וכל עוד ממשלת 61 המנדטים נשענת על חודו של קול.
אגב, גם בכירי הליכוד נמצאים במלכוד דומה. הם אינם רוצים להסתכסך עם חברי המרכז שחזן ומשפחתו הם בשר מבשרו, והם גם אינם רוצים שחזן באצבעו בכנסת ובוועדות יטרפד להם הצעות חוק.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
