דיר אל-בלח, רצועת עזה. נשים בחברה הפלסטינית מתביישות לדבר על הבעיות שלהן עם הגברים המבוגרים העומדים בראש ועדות הגישור. אולם בימינו התהליך נעשה קל יותר עבורן, שכן נשים מגשרות ראשונות מקדמות רפורמה חברתית ומגנות כעת על זכויות הנשים במועצות המסורתיות [שבטיות] שבראשן עומדים גברים. תושבי עזה פונים למועצות האלה כדי ליישב סכסוכים משפחתיים מבלי להגיע לבית המשפט, שם תהליך ההכרעה ארוך ומסובך בהרבה.

בשנים האחרונות נשים מגשרות הולכות ומתבלטות ברצועת עזה. חלקן ירשו את המקצוע מאבותיהן ומסביהן, ואילו אחרות הגיעו לתפקיד בזכות חוכמתן וכושר מנהיגותן. לאחר שעברו הכשרה, הן מצטרפות לוועדות הגישור של עזה, שאליהן האזרחים מביאים את הסכסוכים שלהם - במקום להגיע אל המערכת המשפטית או המשטרה. במקרים רבים המגשרות מתבקשות להתערב כדי לפתור בעיות בתוך המשפחה, למשל יישוב מחלוקות בין בעלים לנשותיהם.

עו''ד עבד אל-מנעם א-טהראווי, העומד בראשו של פרויקט להכשרת מגשרות בעזה במרכז הפלסטיני לדמוקרטיה ולפתרון סכסוכים, אמר לאל-מוניטור: "המרכז קיים מפגשים להכשרה משפטית. המגשרות מתערבות בצורה ידידותית בסוגיות רבות הנוגעות לנשים – כגון עניינים של תושבות, ירושה ואלימות כלכלית או פיזית המופעלת נגד נשים בעזה – ומנסות ליישב אותן לפני שמפנים [את הסוגיות האלה] לבית המשפט".

לדבריו, "הקמנו ועדה סוציאלית של מגשרות אצלנו במרכז, ונשים יכולות להיעזר בה לפתרון בעיות שונות. המגשרות נעזרות בעורכות הדין של המרכז כדי להציג את ענייניהן של הנשים בבתי המשפט בעלות מינימלית ולעתים אף חינם, שכן רוב הנשים אינן מסוגלות להעלות סוגיות כאלה בעצמן".