תפיסת הביטחון של נתניהו ויעלון – פוליטית יותר ממקצועית

מומחים בוושינגטון חשים שנושא הבטחון הינו המפתח לחידוש השיחות בין ישראל לפלסטינים לאחר הבחירות. אבל לשם כך, על ישראל לבחון לגופן את ההצעות האמריקאיות שהועלו במהלך שיחות קרי. נכונות ישראלית פוליטית לבחון את ההצעות תקדם את השיחות ותכריע את עתידו של המשא ומתן, אם אכן יתחדש.

בכיר במחלקת המדינה האמריקאית, שביקש להישאר בעילום שם, שוחח עם אל-מוניטור על תפיסות הביטחון בכל הסכם עתידי בין ישראל לפלסטינים: "בשנה שעברה הצגנו לממשלת ישראל ולמערכת הביטחון שלה תוכנית ביטחונית מקיפה. התוכנית הייתה תולדה של תהליך חשיבה מצד צוות גדול של מומחי ביטחון אמריקאים, בניצוחו של הגנרל ג'ון אלן. צורכי הביטחון של ישראל עמדו בלב התהליך. הצגנו מגוון רחב של מנגנונים לניטור ולאיסוף מודיעין כדי למנוע טרור עתידי מכיוונה של מדינת פלסטין וכדי להגן על הגבולות של ישראל ושל ירדן (לאורך בקעת הירדן) מחדירות של גורמים עוינים. צפינו נוכחות זמנית של הצבא הישראלי לאורך נהר הירדן, מבלי להפר את הריבונות הפלסטינית. ארצות הברית הייתה נכונה לסייע, באמצעות מעקב מהאוויר ועל הקרקע, ואף לספק את הטכנולוגיה העדכנית ביותר בתחום זה. התוכנית שהועלתה נשקלה בכובד ראש במערכת הביטחון, והועלו מספר הסתייגויות מקצועיות. בממסד הפוליטי, לעומת זאת, נתקלנו בסירוב מוחלט מצד ראש הממשלה ושר הביטחון. המומחים שלנו התרשמו שהדרג הפוליטי מחפש הסדרי ביטחון שיהפכו את הפתרון של שתי מדינות לשני עמים לבלתי אפשרי".

לדברי אותו מקור, במחלקת המדינה של ארצות הברית בוחנים מחדש כעת את תוכנית הביטחון המוצעת בהקשר של תכנון המדיניות ליום שאחרי הבחירות. עבור הממשל, המלחמה בטרור במזרח התיכון היא בעדיפות עליונה, והאמריקאים מאמינים בכל לבם ביעילות הסיוע הביטחוני שהם מעניקים לישראל. הבכיר הוסיף והדגיש שהשלום והביטחון צריכים ללכת יד ביד.

בכיר במערכת הביטחון של ישראל, שהיה גם בזמנו מעורב בהתווית סידורי הביטחון במסגרת הסכמי אוסלו, אישר בפני אל-מוניטור שהשיחות הנוכחיות בין מערכת הבטחון הישראלית לבין הגנרל אלן אכן היו בונות. הוא הוסיף ושרטט שתי דוקטרינות ביטחון המנחות היום את המערכת הישראלית.