דילוג לתוכן העיקרי

בנט ניסה להפוך את הבית היהודי לליכוד - ונכשל

השריון של אוחנה היה אמור לחזק את הבית היהודי במקומות שבהם היא חלשה, בקרב חילוניים ומזרחיים, ולסייע כך לבנט להגיע לראשות הממשלה.

Israeli Economy Minister and head of the ultra-nationalist party Jewish Home, Naftali Bennett speaks during a press conference on December 14, 2014 in Jerusalem. Israeli political leaders agreed earlier this month to hold a snap election on March 17, with Prime Minister Benjamin Netanyahu gambling on a return to power after his ruling coalition collapsed. AFP PHOTO / GALI TIBBON        (Photo credit should read GALI TIBBON/AFP/Getty Images)

"הבית היהודי כבר מזמן נפתחה לכל עם ישראל. הדיון הזה נגמר. כשיש לנו ברשימה חילונית במקום הראשון, הרב אלי בן דהאן אחריה, ולאחריהם את ינון מגל ורונן שובל, כשיש לנו אנשי צבא, כשיש לנו אשכנזים וספרדים, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים - החזון כבר מתממש". כותב שורות אלה הוא יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. הן נלקחו מתוך סטטוס פייסבוק שהעלה ביום חמישי בבוקר (30 בינואר), לאחר שכדורגלן העבר אלי אוחנה הודיע על פרישתו מהמפלגה, רק שלושה ימים אחרי שבנט שלף אותו כקלף מנצח: מזרחי, ליכודניק, מסורתי, מצליחן, פופולארי וחילוני.

עבור בנט, שבחזונו האישי יהפוך הוא לראש ממשלת ישראל, אוחנה אמור היה להסתיר את פניה האמיתיים של מפלגת הבית היהודי: מפלגה מגזרית, סקטוריאלית ואשכנזית, ולסייע לו להפוך אותה לליכוד ב'. באופן הזה, בנט העריך, תחליף מפלגת הבית היהודי את הליכוד והוא יוכל לכבוש את ראשות הממשלה.

אבל חזון לחוד וסטטוסים לחוד. לא משנה כמה בנט יספר שהבית היהודי הוא מפלגת העם שיש בה הכל מהכל, ולא משנה כמה ינסה להסתיר את המתנחלים המשיחיים, ההומופובים, שתופסים מקומות מכובדים ברשימתו - השבוע התברר שיש את הבית היהודי ויש את נפתלי בנט.

פרשת אוחנה והבית היהודי היא לא סתם עוד מבוכה עבור יו"ר המפלגה. השפעתה מרחיקת לכת ותחייב אותו, כמי שמכוון אל ראשות הממשלה, לערוך שינוי משמעותי בתוכניותיו לטווח הקרוב והרחוק.

SUBSCRIBER EXCLUSIVE

Continue reading this exclusive analysis

Original reporting and analysis unavailable elsewhere. Subscribe to AL-MONITOR to read this story and access everything we publish