ישראל הרשמית שמרה על פרופיל נמוך יחסית לנוכח החלטת ה-P5+1 וטהרן [24 בנובמבר] להאריך את המו"מ על הסכם קבע בסוגיית תוכנית הגרעין האיראנית, אך לא הסתירה את העדפתה להארכה זו על פני חתימה על טיוטת ההסכם שנידונה בין הצדדים. "כל הזמן אמרנו שעדיף שלא יהיה הסכם מאשר הסכם רע", הגיב ראש הממשלה בנימין נתניהו. מכל מקום, בעיניי ישראל, הארכת השיחות אינה יותר מאשר הרע במיעוטו. הסכם הביניים ((JPOA, גם אם בלם בינתיים את הריצה האיראנית לגרעין, נתפס בישראל כחטא הקדמון שבין השאר התיר לאיראן להעשיר אורניום בשטחה.
על חטא זה נוספו מספר חולשות ופרצות שהמערכת הממשלתית הישראלית זיהתה בהסכם הקבע המתגבש. על רובן הצביע בפומבי השר לענייני מודיעין ואסטרטגיה, יובל שטייניץ, בראיון לישראל היום ב-21 בנובמבר. ראשית, לא נחה דעתה של ישראל מהגדרת יעד ההסכם כהרחקת איראן עד כדי שנה מיכולת פריצה לחומר בקיע לפצצה אחת. ישראל רוצה מרחק זמן גדול יותר, לדברי שטייניץ של שלוש שנים. שנית, ישראל מוטרדת מהאפשרות שההסכם יאפשר לאיראן לנהל מחקר ופיתוח של צנטריפוגות מתקדמות ולא יכסה כראוי את הפוטנציאל הגרעיני של תוכנית הטילים הבליסטיים שלה. שלישית, ההסכם והתמורות שהוא מבטיח לאיראן, בדגש על הקלת הסנקציות, לא נקשרו בהתניה ברורה לשיתוף פעולה שלה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בנוגע לפעילות החשודה כמיועדת למטרות צבאיות. השלמת הבדיקה בחשדות הפתוחים האלה, עליה הורתה החלטת מועצת הביטחון 1929, נתפסת בישראל כמהותית, על מנת להבין לאן הגיעו האיראנים בעבר ועל מה בין היתר יש לפקח בעתיד.
ישראל ממילא חושדת שמשטר הפיקוח שיושת על איראן לא יהיה אפקטיבי דיו, שכן אין היא מאמינה שאיראן הצהירה על כל נכסיה ופעילויותיה בתחום הגרעין ושלא תסכים לפיקוח חודרני בכל סוגי האתרים בשטחה. בראיון למעריב (24 בנובמבר) הצביע השר שטייניץ גם על האפשרות של שיתוף פעולה בין איראן לבין צפון קוריאה בניסיון לעקוף מגבלות שיוטלו עליה בהסכם. לצד זאת עוקבים בירושלים מקרוב אחר ההתפתחויות, כדי לוודא שהסנקציות לא יוסרו מעל איראן מוקדם מדי ("אסור לפרק את הסנקציות לפני שמפרקים את יכולתה של איראן לייצר פצצה גרעינית", אמר נתניהו לרשת ABC האמריקאית ב-23 בנובמבר), וכן שהמודיפיקציות בכור הפלוטוגני בארק לא יהיו הפיכות ושתקופת הסכם הקבע לא תהיה קצרה מדי.
ישראל הרשמית אוהבת לצטט את בכירי הממשל האמריקאי, שלפיהם "העדר הסכם עדיף על הסכם רע". היא עצמה הקפידה להגדיר רק "הסכם טוב", ככזה שאינו מתיר ומותיר באיראן, בין השאר, צנטריפוגות, פעילות העשרה וחומר מועשר כלשהו - ולתת את הרושם שכל מה שפחות מזה מהווה "הסכם רע". גישה זו שללה מישראל יכולת השפעה על פרטי המו"מ, ולא מעט מבקרים אותה על כך, גם בתוך ישראל. מקורה העמוק של גישה זו הוא בחוסר אמון בנחישות המערב מול איראן. זהו גם ההקשר לפער המהותי בין ישראל לבין ארה"ב בנושא זה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
