גורמים בכירים בארה"ב העוסקים במדיניות במזרח התיכון מדברים על מצב של "מלכוד 22". מצד אחד, לאחר המלחמה בעזה הם רואים הזדמנות חסרת תקדים להתמודד עם האיסלאם הקיצוני ועם חמאס באמצעות קואליציה של כוחות פרגמטיים. מצד שני, הם אינם מאמינים שהשותף הישראלי אכן מוכן להסדר כזה.
בניית מערך אסטרטגי אזורי חדש מצריכה טיפול בסוגיה הפלסטינית. אסטרטגיה כזאת חייבת לחזק את הפתח על חשבון חמאס, באמצעות התקדמות – גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך – לקראת הקמתה של ישות מדינית פלסטינית. האסטרטגיה הזאת חייבת לכלול גם את סיום הכיבוש הישראלי, שמזין את צמיחת הפונדמנטליסטים דווקא בתקופה שבה המשטרים במצרים, בסעודיה, בירדן וברשות הפלסטינית מאוימים על ידי נחשול האיסלאם הקיצוני. המדינות האלה מחוייבות להילחם בו בכוח הזרוע, כפי שראינו במצרים, אבל גם באמצעות שיתוף פעולה פוליטי, בטחוני וכלכלי.
אף שישראל חולקת אינטרסים משותפים עם מדינות אלה, היא חלק מהקואליציה הזאת לעת עתה אך ורק משום שהיא מחזיקה במפתח לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. המלחמה בעזה הוכיחה למנהיגי המדינות הפרגמטיות עד כמה מסוכן הסכסוך הישראלי-פלסטיני ליציבות שלהן, לאור התמיכה של דעת הקהל המקומית בצד הפלסטיני.
הנוסחה ליציבות, בעיני הפרגמטיסטים, היא ייסוד מדינה פלסטינית, בהנהגת פתח ובגבולות קווי 67', בתמורה לנורמליזציה של היחסים עם ישראל ובכלל זה שיתוף פעולה נגד הטרור. במילים אחרות – יוזמת השלום הערבית. גם המנהיגים הערבים הפרגמטיים וגם הממשל האמריקאי יודעים שישומה של היוזמה במלואה הוא כרגע בלתי אפשרי. מחלקת המדינה ופקידים רמי דרג אינם בוטחים בראש הממשלה בנימין נתניהו. בעיניהם הוא מרחיק את עצמו מפתרון ריאלי של שתי מדינות.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
