אילו הפנימו עובדי נמל אשדוד את המלחמה חסרת הרחמים שהכריזה המדינה על השחיתות, קרוב לוודאי שמה שקרה להם השבוע לא היה קורה להם. אילו עקבו אחר תחושות הסלידה שהשחיתות עוררה בקרב הציבור הישראלי, קרוב לוודאי שהיו מזהירים את המנהיג הבלתי מעורער שלהם מאסון מתקרב. וזה מה שקרה השבוע לאחד מארגוני העובדים החזקים במדינה שחש שהוא חסין מפני כל פגיעה.
ביום רביעי השבוע, בשעת בוקר מוקדמת דהרו ניידות משטרה לעבר בתיהם של ראשי הנמל. אחת מהן פנתה לעבר ביתו המהודר של יושב ראש ועד העובדים של הנמל, אלון חסן. חוקרי המשטרה נכנסו לביתו, ערכו חיפוש בכל החדרים, נטלו כל מה שחפצו בו והורו לו להתלוות אליהם. כשהוא יצא מביתו, הקיפו אותו החוקרים ודחפו אותו לתוך ניידת משטרה.
קשה לדמיין שמחזה כזה היה מתרחש בישראל בזמנים קודמים. כה חרדה הייתה המדינה על כבודם ומעמדם של מנהיגים עד כי המשטרה חשה חסרת אונים מולם. הם עשו ככל העולה על רוחם ונהגו כמי שלא עוצרים אפילו באור אדום. בשנים האחרונות זה השתנה. ישראל הכריזה מלחמת עולם נגד ארגוני הפשיעה ונגד ספסרי השחיתות. החסינות שדבקה בהם, נעלמה כלא הייתה.
ביום רביעי השבוע, בשעת צהריים מאוחרת, כמה שעות אחרי המעצר המתוקשר, מלאו בתי הקפה של אשדוד במאות אנשים. ניכר עליהם שהפרשה מעסיקה אותם. הם ישבו מסביב לשולחנות מעוצבים והתמסרו לרוח הקרירה שנשבה מהים. לא הרחק מהמרכז המסחרי החדיש התנוססו במלוא קומתם מנופים ועגורנים של נמל אשדוד. פה ושם פילחה את האוויר צפירה ארוכה של אנייה שעמדה לעגון. בימי שגרה, גאוות התושבים לנמל הבית אינה יודעת גבול. מאז שהוקם, השית עליהם פריחה ושגשוג והעלה את העיר על המפה התעשייתית של ישראל.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
