בדיוק לפני 25 שנה פרצה האינתיפאדה הראשונה. היא באה כהפתעה מוחלטת לבכירי צה"ל ולאנשי השב"כ. איש מהם לא חזה אפשרות של התקוממות עממית אלימה ורחבת היקף בגדה המערבית וברצועת עזה, הם פשוט התעלמו מהסימנים המוקדמים שיכלו לבשר על בוא ההתפרצות. אך הלקחים לא נלמדו, וכעבור 13 שנה הופתעו שוב בצה"ל ובשב"כ, כאשר פרצה האינתיפאדה השניה, בסוף ספטמבר 2000, שהיתה אלימה הרבה יותר. והנה, בימים אלה, בחלוף עוד תריסר שנים, נדמה שאיש לא יופתע כאשר תפרוץ האינתיפאדה השלישית. גורמים בכירים בצה"ל ובשב"כ כבר אינם שואלים עוד האם תפרוץ עוד התקוממות עממית, אלא מתי. להערכתם, אם לא תשתנה מדיניות ממשלת ישראל בסוגיה הפלסטינית, ויימשך הקיפאון המדיני, סבב אלימות מחודש הוא בלתי נמנע.

וכאן טמון המרכיב הטרגי במצב הנוכחי. בניגוד לעבר, כאשר קובעי המדיניות בישראל לא השכילו להבין את ההשלכות של מדיניותם בשטחים ולכן הופתעו, הפעם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מוביל את ישראל בעיניים פקוחות לקראת התנגשות אלימה עם הפלסטינים. הסימנים המקדימים בולטים, וקשה להתעלם מהם. מי שמסתובב בגדה המערבית מבחין מיד שהשטח תוסס ורותח, ודרוש רק ניצוץ שיבעיר את האלימות. אך אפילו אם רוצה נתניהו לעצום את עיניו ולהתעלם מהמתרחש בשטח, הוא אינו יכול שלא לשמוע את ההתבטאויות של מנהיגים פלסטינים, ובהם גם מתונים ושוחרי שקט, המזהירים בצורה ברורה מפני גל האלימות שעלול לפרוץ מבלי שתהיה להם שליטה עליו.

בשבועות האחרונים ניכרת עלייה במספר הפרות הסדר ברחבי הגדה, ובהתנגשויות האלימות בין חיילי צה"ל למאות צעירים פלסטינים, במהלכן עושים אלה שימוש לא רק באבנים אלא גם בבקבוקי תבערה. במקביל מתקיימות יותר ויותר עצרות והפגנות של תנועת החמאס ברחבי הגדה המערבית, שמשתתפיהן קוראים בגלוי ל"חדש את ההתנגדות" ולהצית אינתיפאדה שלישית.

בצמרת הרשות הפלסטינית מדגישים כי גם אם אין למנהיגים כוונה להגיע לעימות אלים עם ישראל, הם עלולים לאבד שליטה על ההמונים. אחמד אבו אסעד, אחד ממנהיגי הפתח במחוז טובאס, אשר כפר טמון נמצא בתחום שיפוטו, אמר לא מכבר לכלי תקשורת ישראלי: "אנו לא מעוניינים להסלים את המצב מול ישראל, אך מה שקרה בכפר טמון (תקרית שבמהלכה התנגשו חיילי צה"ל עם עשרות מפגינים פלסטינים לאחר מעצרו של מבוקש בידי כוח מסתערבים) הוא הוכחה לכך שאנו מתקשים לשלוט בשטח, ולא מן הנמנע שהכול יתפוצץ. הכול יכול לקרות, ואני מודאג מכך מאד".