בחודשים האחרונים מזהים במערכת הביטחון הישראלית מעורבות גוברת והולכת של חמאס בשיקום תשתיות מבצעיות בגדה המערבית לרבות החייאתם של תאים בשליטת הזרוע הצבאית המונהגת מעזה ובניית היררכיה פיקודית, כפי שהיו בימי האינתיפאדה השנייה [2005-2000]. ההערכה כי חזית הגדה המערבית מתחממת, הולכת ומתחזקת נוכח אירועי השבוע האחרון.

ביום שלישי השבוע [19 במארס] הרג צה"ל את המחבל עומר אבו לילא, שביצע יומיים לפני כן את הפיגוע באריאל בו נהרגו החייל סמ"ר גל קיידאן והרב אחיעד אטינגר. ביום רביעי בלילה [20 במארס] נהרגו שני צעירים פלסטינים מירי חיילים לאחר שהשליכו מטעני חבלה מתוך רכב לעבר כוח צה"ל סמוך לקבר יוסף. בתקרית נוספת בכניסה לכפר אל-חאדר סמוך לבית לחם נהרג צעיר פלסטיני מירי צה"ל. משפחת ההרוג טענה כי לא היה מעורב בשום פרובוקציה וכי נהרג בדם קר, אך בצה"ל טענו כי הצעיר יידה אבנים לעבר רכבים באזור וכי האירוע נבדק. עוד לפני התקרית הזו קראו הפלגים הפלסטינים ליום זעם בגדה ודרבנו את הצעירים הפלסטינים להפגין ולהתעמת עם חיילי צה"ל בנקודות החיכוך.

ע"פ נתונים שפרסם צה"ל לסיכום שנת 2018, באותה שנה היו פחות פיגועי טרור בגדה – 87 פיגועים לעומת 97 פיגועים ב-2017 ו-169 פיגועים ב-2016. כן נרשמה ירידה מסוימת במספר ההרוגים הישראלים כתוצאה מפיגועי טרור (16 ב-2018 לעומת 20 ב-2017 ו-17 ב-2016).

רוב הפיגועים הללו בוצעו ע"י התארגנות מקומית של צעירים, ללא הכוונה ארגונית צמודה, אם כי כמה מהמחבלים פעלו לאחר שהושפעו מעידוד מוראלי של הנהגות חמאס והג'יהאד האסלאמי.