אחד התסמינים המובהקים של קדחת בחירות, הוא פריחה מדבקת של חוקים פופוליסטיים מסכני חיים. המגיפה אינה מבחינה בין ימין קיצוני לימין-מרכז, ואינה חסה על פוליטיקאים המסתתרים מאחורי התואר ״מרכז-שמאל״. לרוע מזלם של אותם עסקני ציבור, התקשורת עסוקה בימים אלה בנגע השחיתות ובמשבר חוק הגיוס, כך שהסכסוך הישראלי-הפלסטיני וספיחיו, כמו גם מצבה הרעוע של הרשות הפלסטינית - הפרטנר היחיד להסדר מדיני - נדחק לשולי הדיון הציבורי. ועדיין, שורת יוזמות חקיקה שחברי הכנסת מקדמים במרץ בימים אלה יכולות ללמד על סדר היום שיוביל את מערכת הבחירות הקרובה. ייתכן שבנימין נתניהו ייעדר הפעם מהתשדירים בשל ריבוי החקירות הפליליות נגדו, אבל הביטוי שנהפך לסמל המסחרי שלו, ״מאבק בטרור״, יוסיף לככב בהם.   

ביום שני (5 במארס) מליאת הכנסת אישרה ברוב גדול בקריאה ראשונה הצעת חוק לקיזוז כספי הרשות הפלסטינית ״בשל תמיכתה בטרור״. 52 חברי בית המחוקקים הצביעו בעד החוק, שמפר באופן רשמי וגלוי את הסכם הביניים בין ישראל לפלסטינים. רק עשרה חברי כנסת סירבו לתת גושפנקא לעיוות ״פרוטוקול פריז״, הקובע שישראל תגבה עבור הרשות הפלסטינית מסים שונים (מכסים עבור סחורות מיובאות ומס הכנסה המנוכה משכרם של עובדים פלסטינים) ותעביר אליה את ההכנסות.

ח״כ דב חנין מהרשימה המשותפת הזכיר בדיון כי מדינת ישראל לא ״עושה טובה״ בכך שהיא מעבירה את הכספים לרשות ולא תורמת אותם ״מרצונה הטוב״. חברתו לסיעה, עאידה תומא סלימאן, הציעה להחליף את המונח ״לקזז״ במילה ״לגנוב״. אך בנוסף לשמונה חברי הרשימה המשותפת, רק שני חברי כנסת ממרצ הצביעו נגד ההצעה. מנגד, תריסר חברי כנסת מהמחנה הציוני ושמונה חברי כנסת מיש עתיד הצביעו בעד החוק.

ככל הידוע, אף חבר כנסת לא הציע מעולם לפגוע כלכלית בישיבות ומאחזים שמהם יצאו מחבלים יהודים, מציתי מסגדים, תלמידי חכמים שמכים חיילים ורבנים שמסיתים נגד פלסטינים. משלמי המסים הישראלים ממשיכים להזרים תקציבי ענק למוסדות דת שמפיצים שנאת זרים. מועצות מקומיות הנהנות מתקציבי משרד הפנים משתפות פעולה עם גזלני אדמות. איש גם לא העלה בדעתו לשלול קצבאות ביטוח לאומי מאלמנתו ויתומיו של רוצח ההמונים ברוך גולדשטיין ומבני משפחותיהם של טרוריסטים יהודים לדורותיהם.