מערכת הביטחון הישראלית השקיעה מאמץ אדיר כדי להכיל, לבלום ולהדביר את גל הטרור שהחל לפני קצת יותר משנה [אוקטובר 2015] וזכה בינתיים לכינוי "אינתיפאדת הבודדים". המאמץ כלל פיתוח אלגוריתמים מיוחדים שמנטרים את הרשתות החברתיות בניסיון לאתר את המפגעים על פי סטטוסים שהם מעלים לרשת בטרם ייצאו לבצע את זממם, תגבור מאסיבי של זרועות הביטחון סביב מזרח ירושלים, החמרת העונשים על מפרי חוק והגברת הלחץ על אוכלוסייה המשתפת פעולה עם טרור, אל מול הקלות והטבות לאזורים נטולי טרור.

בחודשים האחרונים הלך גל הטרור ודעך ובישראל החלו לנשום לרווחה. יחד עם זאת, לכל מי שמבין משהו בתחום היה ברור ש"חגי תשרי" היהודיים, הנחגגים בחודש הראשון של השנה העברית, מראש השנה דרך יום הכיפורים ועד סוכות ושמחת תורה, הם המבחן האמיתי. זוהי התקופה המתוחה ביותר בשנה לאור העניין והמתח שמצטברים סביב ירושלים, המוצפת עולי רגל יהודים ונקודות חיכוך ומגע רבות בין הדתות והניצים השונים בעיר.

חגי תשרי לא "הכזיבו" גם הפעם. ביום ראשון, 9 באוקטובר, יומיים לפני החג הקדוש ביותר ליהודים (יום כיפור), יצא מסאבח אבו סביח, בן 39, תושב סילוואן, למסע הרג ברחובות ירושלים. הוא היה חמוש בתת מקלע (כנראה אם-16 צה"לי) וירה מתוך מכונית נוסעת אל עבר עוברים ושבים לאורך מסלול בן כמה מאות מטרים במזרח ירושלים: מהגבעה הצרפתית דרך תחנת הרכבת הקלה שמול המטה הארצי של המשטרה, ועד שייח' ג'ראח, כשלאורך רוב המסלול הזה דולקים בעקבותיו כוחות משטרה שונים. אבו סביח הצליח להרוג את אחד השוטרים הרודפים (יוסף קירמה) וגמלאית של הכנסת (לבנה מליחי), שעמדה בתחנת הרכבת הקלה. כמה אזרחים ישראלים נוספים נפצעו מהירי, בטרם אבו סביח נורה על ידי שוטרים ונהרג.

מעבר לאבדות בנפש, היה זה פיגוע מבשר רעות לסימני הרגיעה ולמאמץ הישראלי להחניק את גל הטרור בן השנה. הפעם, לא היה מדובר בצעיר שטוף שנאה שחטף סכין מזדמנת ויצא לדקור שוטרים, או בבת עשרה מוסתת שהתנפלה במספריים על עוברי אורח. אבו סביח הוא אחד הפלסטינים המוכרים ביותר במזרח העיר, כינויו העממי הוא "האריה מאל-אקצא", והוא היה אחד הפעילים המרכזיים של המוראביטון על הר הבית. לאחר שהארגון הזה הוצא אל מחוץ לחוק הוא השתייך לקבוצה שנקראת "שבאב אל-אקצא".