שעה קלה אחרי נעילת הקלפיות ופרסום מדגמי הטלוויזיה, החלו עסקני מפלגת העבודה לחפש אשמים. יממה וחצי מאוחר יותר [11 באפריל] קרא המזכ"ל ערן חרמוני ליו"ר המפלגה אבי גבאי להתפטר מתפקידו ובכך ביטא בגלוי את הלך הרוח בקרב רבים מחבריו בצמרת המפלגה, ובראשם חברי הכנסת שייאלצו לפנות את לשכותיהם בבית הנבחרים. יו"ר האופוזיציה בכנסת היוצאת, שלי יחימוביץ', הייתה זהירה יותר. בפוסט ארוך שהעלתה יו"ר המפלגה לשעבר (2013-2011) היא שיתפה את עוקביה בשאלות כמו "איך ממשיכים הלאה מכאן?" ו"איך ממשיכים להעניק ביטוי פוליטי לתפיסת עולמנו?"
בשמאל המוכה מחפשים (שוב) את תרופת הפלא בהחלפת קופת החולים. כבר ערב נעילת רשימות המועמדים [21 בפברואר] נענתה יחימוביץ' לקריאתה של יו"ר מרצ, תמר זנדברג, למזג את שתי המפלגות, במענה למיזוג בין המפלגות יש עתיד, חוסן לישראל ותלם. למחרת הבחירות, שבו השתיים לגלגל את הרעיון הזה. יושבת הראש הקודמת של מרצ, זהבה גלאון, תומכת זה מכבר ברעיון הרחבת חזית השמאל ואף ניהלה בעבר מגעים על כך עם חד"ש. גלאון אמרה השבוע לאל-מוניטור כי בכנסת כה ימנית, מרצ והעבודה צריכות להקים חזית פרלמנטרית ביחד עם הסיעות הערביות.
