ישראל פולס

חוק גדעון סער חוסם גם את כל צמרת הליכוד

p
המחבר
בקצרה
חקיקתו המהירה של "חוק גדעון סער" מכוונת לא רק נגד השר לשעבר אלא כלפי כל מי שרואה עצמו יורשו של נתניהו בליכוד – למשל השרים ישראל כץ וגלעד ארדן. איש מהם לא מעז כמובן לפצות פה כדי שלא להיות מואשם בחתרנות או ברקיחת מזימות.

"נתניהו יודיע על הקדמת הבחירות רק אחרי ש'חוק גדעון סער' יאושר בקריאה שנייה ושלישית. הוא הולך על זה בכל הכוח" – כך העריך אחד מבכירי הליכוד בשיחה עם אל-מוניטור ביום שני השבוע [5 בנובמבר]. באותו בוקר הניח יו"ר הקואליציה ח"כ דוד אמסלם את הצעת החוק המדוברת על שולחן הכנסת, וכבר ביום ראשון הקרוב [11 בנובמבר] צפויה ועדת השרים לענייני חקיקה לאשר אותה. מהוועדה תעבור הצעת החוק אל הכנסת להמשך הליך החקיקה.

יו"ר כולנו, שר האוצר משה כחלון, ויו"ר הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט, כבר הודיעו שיתמכו בהצעת החוק.

החוק המדובר הוא למעשה תיקון לחוק יסוד: הממשלה, כך שנשיא המדינה יוכל להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה אחרי בחירות רק על ח"כ שהוא ראש מפלגה. מבחינת נתניהו, החוק הזה נועד להבטיח שהשר לשעבר מהליכוד גדעון סער ונשיא המדינה ראובן ריבלין לא יוציאו לפועל את "מזימת המאה" ו"יגנבו" ממנו את מלאכת הרכבת הממשלה הבאה.

נתניהו תיאר את התרחיש הזה, שהוגדר על ידי פרשנים פוליטיים כ"פרנואידי" ו"תלוש מהמציאות", במסיבת יום ההולדת שלו [24 באוקטובר]. הוא הפתיע את הנוכחים כשאמר שזה כמה שבועות הוא יודע ששר לשעבר בליכוד "מדבר עם גורמים בקואליציה ורקח איזה תרגיל חתרני, שאני אביא את הליכוד לניצחון סוחף בבחירות ואחר כך ידאגו שאני לא אהיה ראש ממשלה, בניגוד לרצון בוחרי הליכוד, בניגוד לרצון הציבור, בניגוד לדמוקרטיה".

על פי לשון החוק הקיים, נשיא המדינה מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שהוא בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לעמוד במשימה, בהתבסס על המלצותיהם של ראשי המפלגות. נתניהו חושש שבקונסטלציה מסוימת – למשל אם יוגש נגדו כתב אישום, יוכל סער אחרי הבחירות הקרובות לרכז סביבו ב"מהלך חתרני" את ראשי המפלגות, כך שהם ימליצו עליו ולא על נתניהו לנשיא. כלומר נתניהו ימצא את עצמו ללא ראשות הממשלה אף שהוא עומד בראשות הליכוד.

גם אם נתניהו מעריך שהסיכוי שמזימה כזו תצא לפועל נמוך ביותר, הוא אינו מוכן לקחת את הסיכון ולהישאר שבוי בידיו של נשיא המדינה. במיוחד לא בידיו של ריבלין, אשר התיעוב ההדדי ביניהם רק מתגבר עם השנים.

נתניהו דיבר על "פרצה בחוק" והפטיר כלאחר יד "נחשוב מה לעשות איתה", אבל ככל שחלפו הימים מאז אותה מסיבת יום ההולדת וההתקפה החריפה על סער, התברר שנתניהו כבר החל למעשה לגבש מאחורי הקלעים את "חוק גדעון סער".

אם לא יהיו תקלות, החוק יאושר בשבועות הקרובים ויזכה כך נראה לתמיכת כל ראשי מפלגות הקואליציה. בדרך כלל שינוי חקיקה שכזה אורך כחודשיים (במקרה הטוב), אך הפעם, לאור הדחיפות מבחינת נתניהו, הקואליציה פנתה לוועדת הכנסת בבקשה לקבל "פטור מחובת הנחה" וחסכה 45 ימים של המתנה שבהם החוק מונח על שולחן הכנסת. סביר להניח שהבקשה תתקבל. רק אחרי אישור החוק בשלוש קריאות יינתן האות להקדמת הבחירות, כפי שמעריך הבכיר בליכוד.

נתניהו ניצב כעת ברגע מכריע בחייו הפוליטיים. הוא מתכוון להקדים את הבחירות בידיעה שכתב אישום נגדו הוא עניין של זמן. נתניהו, כהרגלו, מעוניין לצמצם את מרחב אי הוודאות בסיטואציה כאוטית, וכפועל יוצא מכך יבוא לעולם אחד החוקים היותר מיותרים בספר החוקים של מדינת ישראל.

אף אחד בליכוד כיום לא מקנא בסער, שמוצא את עצמו בשבועיים האחרונים נאלץ להסביר ולהצטדק שידו לא הייתה במעל, תוך מריבה חריפה עם נתניהו שהוא (סער) לא רצה בה, בוודאי לא עכשיו.

אבל שינוי החקיקה הזה לא מכוון רק נגד סער. למעשה המהלך המכונה "חוק גדעון סער" מכוון אל כל מי שרואה את עצמו כיורשו של נתניהו – למשל שרים כמו ישראל כץ וגלעד ארדן. גם עליהם כמובן נשיא המדינה לא יוכל להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה אחרי הבחירות הבאות. באופן לא מפתיע, איש מהם לא פצה את פיו, לא התנגד ולא מחה. לכולם ברור שהראשון שיאמר משהו יואשם מיד בחתרנות נגד ראש הממשלה או ברקיחת מזימות בסגנון סער.

לעומתם, ראשי מפלגות הקואליציה דווקא נענים בחדווה מסוימת לבקשתו של נתניהו לשנות את החוק, כיוון שעבורם נפתחת כאן הזדמנות. אם אחרי הבחירות הקרובות יוכל הנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה רק על ראש מפלגה, הרי שמבחינה תיאורטית זה יוכל להיות מי מהם. הם עונים על הדרישה.

כחלון היה הראשון שהצהיר כי אין לו בעיה עם החוק, ושנתניהו צודק ואכן יש בחוק לאקונה שיש לטפל בה [4 בנובמבר].

בנט, שרואה את עצמו מתמודד על הנהגת הליכוד בעתיד, הגדיר בראיון לתוכנית "לפני החדשות" את החוק "לא מועיל ולא מזיק" ואמר כי יתמוך בו. בנט גילה לכאורה נדיבות כשאמר שלהבנתו החוק חשוב מאוד לראש הממשלה, וכי אין לו סיבה לעצור את החוק. "אם לראש הממשלה חשוב החוק הזה, אזרום איתו", הוא סיכם.

במקרה של בנט, הוא מתמודד עם הפופולריות הגואה של מספר 2 שלו, שרת המשפטים איילת שקד, המוזכרת לא אחת כמנהיגת הימין וכיורשת העתידית של נתניהו. לכן, הכללתו של בנט כראש מפלגה ברשימת ה"זכאים" להרכיב ממשלה, באמת לא יכולה להזיק לו. על פי הערכתו, גם יו"ר ש"ס אריה דרעי ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן יתמכו בחוק.

כל ראשי המפלגות שהוזכרו עומדים בראש מפלגות בינוניות וקטנות. זו כנראה הסיבה לכך שנתניהו אינו חושש מכך שריבלין שנוא נפשו יטיל דווקא על מי מהם את הרכבת הממשלה.

בכל מקרה, אלמלא תרחיש האימה שתיארו בפני נתניהו מקורביו על האופן בו מתכנן השר לשעבר לסלקו מהבמה, הפרצה בחוק הייתה נותרת כנראה לעוד שנים ארוכות מאוד. איש מעולם לא נדרש לה ושום נשיא לא ניצל אותה.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: moshe kahlon, naftali bennett, reuven rivlin, gideon saar, elections, benjamin netanyahu

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept