ישראל פולס

שוויץ חוגגת את יומה הלאומי בנווה שלום, במחאה נגד חוק הלאום

p
המחבר
בקצרה
שגריר שוויץ בחר השנה לחגוג את יומה הלאומי של ארצו בכפר נווה שלום – אשר סותר במהותו את רוח חוק הלאום המדירה את ערביי ישראל.

בישראל יש שגרירים שחוגגים את היום הלאומי של מדינתם על גדות בריכות השחייה בבתיהם בהרצליה. אחרים נוהגים לקיים את האירוע באחד מאולמות בתי המלון המפוארים בתל אביב. שגריר שוויץ, ז'אן-דניאל הוך, בחר לציין את יום חגה של ארצו במקום יחיד במינו. הוא יקדם את פני אורחיו, בהם נציגי הממשלה, הכנסת ומשרד החוץ, בכפר היהודי-ערבי נווה שלום - וואחת אל סלאם, השוכן על אם הדרך בין ירושלים לתל אביב. עקרונותיו של היישוב, הראשון והיחיד מסוגו בישראל, סותרים את חוק הלאום - חוק היסוד החדש שמדיר את אזרחי ישראל הערבים, פוגע במעמדה של שפת אמם ושולל את הנרטיב הלאומי שלהם.

בהזמנה הרשמית לאירוע נאמר כי נווה שלום הוא כפר של פלסטינים ויהודים אזרחי ישראל, הפועלים לבניית צדק, שלום ושוויון במדינה ובאזור. החזון של הכפר - מצטטת ההזמנה מקווי היסוד של נווה שלום – הינו "מודל לשוויון, כבוד הדדי ושותפות, אשר קורא תיגר על דפוסי הגזענות והאפליה הקיימים ועל המשך הסכסוך". ואכן, בניגוד לחוק הלאום, 70 המשפחות היהודיות והערביות שחיות בנווה שלום לא מעודדות "התיישבות יהודית". לשפה הערבית אין בכפר "מעמד מיוחד". יש לה בדיוק אותו מעמד כמו לשפה העברית. ילדי הכפר לומדים בבית ספר דו-לשוני ומותר להם לציין את יום הנכבה ולהפגין נגד הכיבוש.

הכפר נוסד ב-1972 בידי ברונו הוסאר, שנולד בקהיר למשפחה יהודית-חילונית אשר עקרה לצרפת, שם התנצר והיה לנזיר. קריאת התנ"ך החזירה אותו ליהדות והוא היגר לישראל. על קברו מתנוססים מגן דוד וצלב. שמו של הכפר, שהוקם על אדמות מנזר לטרון, נלקח מפסוק בספר ישעיהו: "וישב עמו בנוה שלום ובמשכנות מבטחים" (ל״ב, י״ח). זמן קצר אחר כך נוסף לו השם הערבי "וואחת אל סלאם". רבים מחברי הכפר מלמדים בבית הספר לשלום שפועל בכפר. מוסד ייחודי זה מוביל סדנאות וקורסים המיועדים לקבוצות של פלסטינים ויהודים, בני גילים ותחומי עיסוק שונים, במטרה להכשיר סוכני שינוי שיפעלו לקיום דיאלוג שוויוני אמיתי במגזרים שבהם הם פועלים. כ-65 אלף יהודים וערבים השתתפו לאורך השנים בפרויקטים של שלום, צדק ופיוס שמתקיימים בו. 

בראיון לאל-מוניטור סיפרה השבוע הבלוגרית והפעילה הפמיניסטית, סמאח סלאימה, שמתגוררת עם משפחתה בנווה שלום, כי בדקה ומצאה שהמקום צר מלהכיל את מאות המשפחות המתדפקות על שעריו של הכפר הקטן ובית הספר שלו. "השכנים היהודים שלי לא זקוקים לחוק הלאום שמבקש לשסע את בני עמי ומפלה אותי", אמרה סלאימה, שנולדה לפני 40 שנה למשפחת פליטים מסג׳רה שבצפון (אילנייה היום). היא מודיעה שהפלסטינים הילידים, כמוה, יישארו כאן לנצח, חרף חוקים מפלים דוגמת חוק הלאום.

סלאימה הוסיפה שחוק הלאום מאתגר דוקא את היהודים בשאלות מהותיות שהוא בורח מפניהן; שאלת זהותו של "העם היהודי", הסתירה בין "עם כובש" ל"עם חופשי" ומהם גבולותיה של "ארצנו".

בועז כיתאין, מראשוני המתיישבים בכפר, אמר לאל-מוניטור שהוא וחבריו מפירים את רוח חוק הלאום, שכן תפקידן של ועדות הקבלה של היישוב לקבל משפחות שישמרו על השוויון המספרי בין יהודים לערבים, ולא לעודד התיישבות של יהודים בלבד. מה שמדאיג אותו במיוחד, מדגיש כיתאין שהיה בעבר מנהל בית הספר לשלום, היא הגישה של רבים, בעיקר מקרב חבריו בציונות הדתית, שהשוויון אינו ערך ולא מטרה. "הם רוצים שכולם יידעו שאנחנו, היהודים, הם בעלי הבית, ושלכל האחרים אין ולא צריכות להיות זכויות שוות לאלה שמגיעות לנו".

"נווה שלום, וואחת אל סלאם, כשמה כן היא", ציין כיתאין. לדבריו, ''היום יותר מתמיד היא מתבלטת כנווה במדבר, כאשר שינויי מזג האוויר הפוליטי סביבנו מאיימים לייבש כל חלקה טובה והרוחות הרעות הופכות את המדבר לשומם ומאיים מאי פעם". סיפורו האישי של כיתאין מלמד שהמציאות הישראלית והסכסוך הישראלי-ערבי אינם נעצרים בשעריו של נווה השלום. החלטתו של בנו, תום, להתגייס לצבא והנצחתו לאחר שנהרג באסון המסוקים (1997) עוררו מחלוקת נוקבת ביישוב הקטן.

"יש כאלה שהיה קשה להם לעכל את הצבא, המדים ואת רצוננו להקים בכפר אנדרטה לזכרו של תום", אומר כיתאין, הפועל גם במסגרת פורום המשפחות השכולות הישראליות והפלסטיניות. "זה כאב, שילמנו מחיר, אך עברנו את זה". שלוש שנים אחר כך פרץ ויכוח חריף סביב הזמנתו של בועז להדליק משואה בטקס יום העצמאות בהר הרצל, לציון החינוך לשלום וחיים משותפים. זה קרה בימי ממשלת העבודה בראשות ברק. היום, ימי חוק הלאום, אנשי יישוב יהודי-ערבי צריכים להתנחם בהזמנה לחג הלאומי של שוויץ, שיצוין בצל קורתם.

בספרה "למרות הכל: סיפורו של ישוב דו-לאומי" כינתה פרופ' עמיה ליבליך את נווה שלום "מעבדה אנושית הבוחנת בזמן אמת את התעלומה המרכזית של קיומנו כאן: האם השילוב ייתכן, למרות הכל? כיצד באמת מתקיים יישוב אידאולוגי בעולם חצוי, על כל הוויכוחים, המחלוקות, הערבות ההדדית, המאבקים וההישגים המשתמעים מכך?".

פרופ' דוד בר־גל פתח את סקירת ספרה של ליבליך בציטוט מדברי זיגמונד פרויד, שהיה סבור שיצר לב האדם רע מנעוריו ונטיית ההרס טבועה בו מלידה. הוא טען שכל גורם התורם לכינון זיקות רגש בקרב הבריות, מייצב יסודות שיתוף ביניהם ומעורר רגשות של הזדהות וקהילה, חזקה עליו שיהיה פועל כנגד המלחמה. "קהילת הערבים והיהודים שחיה בצוותא בנווה שלום", כתב בר-גל, "צועדת צעד קטן, אך משמעותי, בדרך לשחרור מאותה פורענות".

כיתאין מתעקש להאמין שאיים פורחים כמו נווה שלום יצליחו לשרוד במדבר הפוליטי ואף יהיה להם תפקיד משמעותי בהפרחת השממה, כשתושבי הארץ הזאת יחליטו שוב לחתור לסיום הסכסוך, לשלום ולפיוס. אשרי המאמין.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: israeli politics, arab israelis, palestinian-israeli conflict, nationality law, jews, switzerland

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept