ישראל פולס

אזהרת הרחפנים של מבקר המדינה

p
המחבר
בקצרה
המוטיבציה של חמאס לייצר מערך מזל"טים לצרכים מבצעיים ומודיעיניים גברה לאחר צוק איתן. הדוח המיוחד של מבקר המדינה בנושא הרחפנים מזהיר ממחדל ביטחוני כמו הטיפול הלקוי של מערכת הביטחון באיום המנהרות.

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, פרסם השבוע [14 בנובמבר] דוח מיוחד על "ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום רחפנים". ההחלטה לפרסם את הדו''ח כבר עתה ולא כחלק מהדו''ח השנתי הוסברה בסכנה שהם מהווים. לפי המבקר, ביקורות קודמות, כמו בעניין ההתמודדות עם איום המנהרות, הצביעו על כך שבעבר, לעתים הטיפול באיומים מתהווים לא הלם את קצב התפתחותם, חומרתם והסיכונים הנובעים מהם. עקב כך, ההיערכות המוקדמת אליהם לא הייתה טובה דייה על פי המבקר.

אף שד''וח המבקר מתייחס לאיומי הרחפנים לא רק בהיבטים ביטחוניים אלא גם פליליים, הדגש בדו''ח הוא שארגוני הטרור גילו זה מכבר את היתרון הטמון בהפעלת רחפנים והם מתכוונים להרחיב את השימוש בהם במידה ניכרת. זו הסיבה לכך שהמבקר חוזר ומזכיר את איום המנהרות, שלא טופל על ידי מערכת הביטחון בהתאם.

השימוש בכלי טיס זעירים נפוץ בקרב חיזבאללה, דאע"ש וגם בקרב חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה. בפברואר השנה [2017], למשל, יירט מטוס F-16 של חיל האוויר כלי טיס בלתי מאויש שטס מהרצועה לים התיכון, כנראה במסגרת ניסוי שערכה הזרוע הצבאית של חמאס. כחצי שנה קודם לכן [ספטמבר 2016] מטוס קרב של חיל האוויר ירה טיל על מזל"ט של חמאס והפיל אותו. במקרה אחר, ביוני 2015, התרסק מזל"ט של חמאס בשטח פתוח בישראל.

במהלך "מבצע צוק איתן" [2014] הצליח חיל האוויר ליירט מזל"ט שהמריא מעזה והגיע עד חופי אשדוד. בסרטון וידאו שפרסמה הזרוע הצבאית של חמאס לאחר מכן נטען, כי מזל"ט אחר הצליח להביא תמונות מאזור הקריה בתל אביב.

חמאס נידב בזמנו מידע נוסף: המטוס הזעיר מכונה "אבאביל", ממש כשמו של מזל"ט איראני במקור שפותח גם על ידי חיזבאללה. מקור השם באחד מפרקי הקוראן המתייחס לציפורים שביכולתן להרוג אנשים באמצעות יידוי אבנים קטנות לעברם. בהודעה אף הוסבר כי מהנדסים של הארגון הצליחו לייצר מטוסים ללא טייס בשלושה דגמים: מטוס A1A למשימות תצפית; מטוס A1B למשימות התקפיות; ומטוס C1A למטרות התקפיות-התאבדותיות. המידע הזה סופק כנראה כדי להגביר את המורל של תושבי עזה במהלך צוק איתן, וספק אם חמאס באמת הצליח להגיע עם מזל"ט עד תל אביב.

המוטיבציה של חמאס לייצר מערך מזל"טים לצרכים מבצעיים ומודיעיניים גברה לאחר צוק איתן, ולא אחת שוגרו מזל"טים מתוך הרצועה. אלה שחדרו לשטח ישראל כאמור יורטו. הניסויים הללו מעידים על נחישות להגיע לרמה מבצעית גבוהה.

אם בעבר ההערכה הישראלית הייתה, כי פיתוח כלי טיס ע"י חמאס נועד לצרכים תודעתיים מורליים בלבד, הרי שכעת ההערכה הזו השתנתה וישנה הבנה של מערכת הביטחון כי מדובר במיזם שאפתני המכוון ליכולות מבצעיות.

כשישראל מצטיידת במטוסי קרב מתקדמים, מערך המזל"טים של חמאס נראה ככלי נשק של המאה הקודמת. אבל כך גם הייתה ההתייחסות הישראלית לקסאם בראשיתו, כשבידי צה"ל כבר היו טילי יירוט "חכמים". כאשר החל חמאס בפיתוח רקטת הקסאם, זו כונתה בלעג בישראל "טיל מפגר". גם מוחמד דף היה ספקן, ורק לאחר ניסוי מול חופי עזה באוגוסט 2001 הוא החליט לתת אור ירוק להמשך פיתוח הרקטה. השאר היסטוריה. "הטיל המפגר" הפך לנשק הרתעה אפקטיבי נגד ישראל.

מקור ביטחוני ברשות הפלסטינית אומר לאל-מוניטור, כי ניסויי רחפנים ברצועת עזה על ידי אנשי הזרוע הצבאית של חמאס ושל הג'יהאד האסלאמי הם עניין שבשגרה. לדבריו, רוב הניסויים נערכים באזור חוף הים בחאן יונס בדרום הרצועה (לשעבר שטחי גוש קטיף), וגם במרכז הרצועה, באזור מחנה הפליטים נוסייראת.

"אין אפשרות להסתיר את הניסויים הללו, ולדעתי חמאס גם לא מתאמץ להסתיר אותם", אומר המקור. לטענתו, דף מעולם לא ויתר על חלומו להקים יחידה מתקדמת לאיסוף מודיעין המאומנת גם לצרכים מבצעיים, כמו גם רצון להמשיך ולפתח "מערך אווירי" מבצעי לצרכי מודיעין ותקיפה.

המפתחים הראשיים של הקסאם, עדנאן אל-רול ונידאל פרחאת, חוסלו על ידי ישראל [2004 ו-2003 בהתאמה] רק כאשר אב הטיפוס של הרקטה היה מוכן ולא ניתן היה לעצור את הפיתוח ואת שינויי כללי המשחק שיצר חמאס.

הדוח המיוחד של מבקר המדינה מתריע מפני זלזול ביכולות הטכנולוגיות של הרחפנים העזתיים. עתה אלה נראים לכאורה קלים ליירוט, אך מדובר בסכנה ביטחונית משמעותית. כדי להימנע ממחדל ביטחוני, יש להיערך לסכנה הזו עכשיו ומיד, לפני שיהיה מאוחר. ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה לביקורת: "בעיית הרחפנים מוכרת ומטופלת".

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את נצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012).
ב-2010 יצא לאקרנים סרטו ''חיים יקרים'' אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו וזכה אף בפרס ''אופיר''. הוא בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית ומתגורר בנס ציונה.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X