ישראל פולס

הקרע מעמיק: סטודנטים ערבים-ישראלים עוברים ללמוד בשטחים

p
המחבר
בקצרה
הצעירים הערבים מתייאשים מהקשיים שהאוניברסיטאות בישראל מציבות בפניהם, ועוברים ללמוד במוסדות בגדה. מתוך עשרת אלפים הסטודנטים שלומדים היום באוניברסיטה האמריקאית בג׳נין - מחצית הם אזרחי ישראל.

יו״ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, הוזמן בסוף השבוע שעבר לסיור באוניברסיטה האמריקאית בג׳נין ולפגישה עם ראשי האוניברסיטה. מטרת ההזמנה לא הייתה ביקור נימוסים או היכרות, אלא להראות לו את השתלבותם של הסטודנטים הערבים-ישראלים במוסד האקדמי הפרטי היחיד בשטחים. האוניברסיטה האמריקאית בג׳נין הוקמה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת קליפורניה (CSU) בשנת 2000, ערב פרוץ האינתיפאדה השנייה, בעיר שנודעה כמובילת המאבק המזוין בישראל ושהיה נהוג לכנותה אז ״בית גידול למחבלים מתאבדים״. בשנותיה הראשונות היא פעלה בצל מצב ביטחוני מורכב של סגרים, כתרים ומבצעים צבאיים תדירים. בשנתיים האחרונות, בעזרת תרומות מכל העולם, האוניברסיטה בנתה לעצמה מעמד של מוסד אקדמי מוביל בשטחים והפכה לאטרקטיבית לסטודנטים ערבים אזרחי ישראל.

מחצית מעשרת אלפי הסטודנטים הלומדים במוסד בשנת הלימוד הנוכחית הם מישראל. רובם נרשמו לתואר בסיעוד, רוקחות, הנדסה או משפטים - חוגים המבטיחים להם סיכוי גבוה למצוא תעסוקה בהמשך. אולם המחלקה הקורצת ביותר לסטודנטים הישראלים היא רפואת שיניים - מקצוע שיאפשר להם להתפרנס בכבוד במגזר הערבי המחבק, מבלי להזדקק לטובתם של מעסיקים יהודים או לחוות את האפליה שהם נתקלים בה לעתים קרובות בתהליך חיפוש העבודה.

גם אוניברסיטאות אחרות בגדה כמו אל נג׳אח בשכם וביר זית שליד רמאללה מלאו בסטודנטים מישראל, שהחליטו ללמוד בגדה משתי סיבות עיקריות: רבים חשים כי מסרי ההסתה של ממשלת הימין חלחלו למרחב האקדמי, שהפך לסובלני הרבה פחות עבורם. אחרים מתקשים מאוד לעבור את מבחני הקבלה שהציבו האוניברסיטאות בישראל, ושלטענתם מותאמים לדוברי עברית ולמי שגדלו בתרבות ציונית-יהודית, מבלי להתחשב בבני מיעוטים. לדוגמה, הטכניון בחיפה העלה השנה את רף הקבלה בבחינות המיון בעברית - מהלך שפוגע בראש ובראשונה בבני מיעוטים המבקשים ללמוד במוסד.

במסמך מקיף על ייצוג האזרחים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה, שיצא ב-2013 מטעם עמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי, מנה ד״ר נוואד עלי את החסמים העומדים בפני צעירים ערבים ישראלים בדרך לאוניברסיטאות במדינה. החסם הראשון הינו הפערים העמוקים כבר בבתי הספר התיכוניים בין ההשקעה התקציבית ורמת הלימוד במגזר הערבי להשקעה הכוללת במגזר היהודי – פערים המקשים עליהם לעבור את תנאי הסף לאקדמיה. גם הבחינות הפסיכומטריות, המותאמות לתרבות ולחברה היהודית, אינן לוקחות בחשבון את האווירה התרבותית שהצעירים הערבים מגיעים ממנה.

״אני בעיקר מעדיף שהסטודנטים הערבים ילמדו בארץ״, אומר לאל-מוניטור יו״ר הרשימה המשותפת, ח״כ איימן עודה. לדבריו, הלימודים בארץ מסייעים לשמירה על זהות לאומית ולהכרת ההוויה הישראלית – אלמנטים העשויים לקדם את השתלבותם של הסטודנטים הערבים בחברה. ״ביקשנו להקים אוניברסיטה בנצרת לצעירים ערבים החפצים בהשכלה גבוהה, אך המדינה מתעלמת מאתנו כבר שנים״, מספר עודה, ומוסיף כי הפנייה האחרונה בנושא לוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה הייתה ב-2013 על ידי רמזי ג׳רייסה, ראש עיריית נצרת לשעבר. ג׳רייסה אף הקצה שטח גדול ומשאבים להקמת אוניברסיטה ערבית בעירו, כדי לאפשר לצעירים ערבים לרכוש השכלה בתנאים המתאימים לתרבותם ולשפתם. ״ג׳רייסה אמר: ׳אנחנו קבוצה לאומית. אנחנו יכולים ללמד בערבית ויש בכוחנו ללמד מקצועות שונים, כי יש בנמצא כוח אדם מקצועי שרכש השכלה והתמחה במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל׳. אבל שום דבר לא עזר. בישראל חושבים שזה חלק מהזכויות הלאומיות שלא צריך לתת לערבים״, אומר ח״כ עודה.

כרגע, הנושא של הקמת אוניברסיטה למיעוט הערבי כלל לא עומדת על הפרק. לעומת זאת, רק בשבוע שעבר כתבתי כאן על העדפה תקציבית ברורה מצד המדינה לטובתה של אוניברסיטת אריאל, הממוקמת מעבר לקו הירוק, בהשוואה לשאר מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל.

נ׳, תושבת אום אל-פאחם, לומדת מדעי המחשב שנה ראשונה באוניברסיטת אל נג׳אח בשכם. אביה, דמות מוכרת בישראל, ניסה לשכנע אותה ללמוד באחד מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל, אך היא התעקשה ללמוד בגדה. בשיחה עם אל-מוניטור היא מספרת כי אחותה סיימה לפני שלוש שנים תואר בשפה וספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן התמחתה בהוראה בסמינר הקיבוצים בעיר. ״החיים שלה עם היהודים היו סיוט. היא כל הזמן הייתה בודדה, הסטודנטים היהודים לא החליפו איתה מילה״, מספרת נ׳, ואומרת כי לא רצתה לחוות את מה שעבר על אחותה, אף שהיא יודעת שהתואר מישראל נחשב ליוקרתי יותר. ״משהו קרה בשנים האחרונות, במיוחד בשנה האחרונה. לא סופרים אותנו, רואים בנו איום, ערבים מפחידים. אנחנו, בני הדור הזה, מרגישים יותר ויותר מרוחקים מהצעירים היהודים. אין ביננו שום דבר משותף, לכן העדפתי ללמוד בשכם על אף שזה מקשה על המשפחה שלי ואבא שלי אומר שזה מעציב אותו מאוד״.

רבים מהסטודנטים הערבים התערו בפעם הראשונה בחייהם עם בני גילם היהודים במהלך הלימודים באוניברסיטאות. על אף המתחים בין יהודים לערבים, המרחב באקדמיה עודנו המקום הטוב ביותר להיכרות בין צעירים. דחיקתם של הסטודנטים הערבים ללימודים בשטחים תגדע את הגשר המצוין הזה. בשטחי הגדה, באוניברסיטאות שעשויות להחליף מבחינתם את האוניברסיטאות הישראליות, הם יהיו חשופים למסרים התואמים את הלכי הרוח של תושבי הגדה החיים תחת כיבוש ישראלי. הזהות הלאומית הייחודית שפיתחו ערביי ישראל במהלך השנים תיסדק ותתערער .

ר׳, אביה, אומר לאל-מוניטור כי הוא כועס על החברה הישראלית שלמרות מאמציו להטמיע בה את ילדיו, דחתה אותם. לדבריו, המעבר של צעירים ערבים רבים ללמוד בשטחים ובירדן יעמיק עוד יותר את הקרע בין יהודים לערבים בישראל. ״ניסיתי לגדל את ילדי עם שאיפה גדולה להשתלב במדינה, אבל הם נדחקים לשטחים. שם המציאות היא אחרת, האידאלים שונים והתפיסות הן אחרות בכל נושאי החיים. הבת שלי הולכת ללמוד שם. איך היא תחזור - את זה אני כבר לא יכול להגיד לך״, הוא מסיים בצער.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: west bank, university, israeli arabs, education, discrimination, coexistence, ayman odeh, arab israelis

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept