ישראל פולס

האם מצוקת הדיור בעזה תוביל להתקוממות נוספת ברצועה?

p
המחבר
בקצרה
הפיקוח הישראלי, הביורוקרטיה של חמאס, ההריסות אחרי צוק איתן והמחסור בחומרים הופכים את הבנייה ברצועת עזה לכמעט בלתי אפשרית. צעירי העיר, שלא יכולים להתחתן או למצוא דירה, עלולים להצטרף להתקוממות בגדה.

בשעה שהעיניים נשואות להתקוממות האלימה בגדה המערבית, המצב ברצועת עזה נדחק הצידה ותושבי הרצועה נשכחו. אולם המחסור התמידי בחשמל נמשך וזרם החשמל מתנתק לסירוגין ברוב שעות היממה. גם אספקת המים נקטעת, והמים שזורמים ברובם אינם ראויים לשתייה. רוב בארות המים ברצועה הומלחו או זוהמו, ובעזה פורחים עסקי חלוקת המים לתושבים על ידי חברות פרטיות שמטהרות מים ומציעות אותם לתושבים במכלי אגירה למשקי הבית.

בנוסף, קיים מחסור גדול בציוד ובתרופות בבתי החולים, ושיעור האבטלה עצום. יש המדברים על 45 אחוזי אבטלה ברצועה, ארגוני זכויות אדם משקללים את הנתונים ומדברים על 50 אחוזים ויותר, אך אין צורך בנתונים מדויקים - רוב צעירי עזה שאינם עובדים במנגנון השליטה של חמאס, מובטלים ומיואשים.

אבל בעיית הבעיות היא מצוקת הדיור. מחירי הדירות האמירו שחקים בגלל מדיניות אספקת המלט של ישראל, סגירת מעברי רפיח, אטימת המנהרות על ידי מצרים וכמובן ההרס הרב שנגרם למבנים ולתשתיות בעזה במבצע "צוק איתן" [יולי-אוגוסט 2014]. ישראל הטילה הגבלות חמורות על הכנסת חומרי בנייה לעזה מחשש שחמאס ישתלט עליהם לצורכי בניית מנהרות. ההגבלות על מעבר חומרי גלם ובעיקר מלט וברזל החלו עוד עם הטלת הסגר ביוני 2007, אך החמירו בעקבות חשיפת פרויקט בניית המנהרות של חמאס. החשש אינו מופרך. הזרוע הצבאית של חמאס פועלת לשקם את המנהרות גם בימים אלה, ואת מחיר ההגבלות החמורות משלמים שוב התושבים. לפי הערכות של ארגוני זכויות אדם בעזה שעמם שוחחתי לאחרונה, יש היום בעזה בין 150 אלף ל-200 אלף צעירים וצעירות בגילאי 20 עד 35 ויותר, שבוחרים לא להתחתן בגלל מצוקת הדיור. אין שום אפשרות להינשא ולהתחיל חיי משפחה ללא דיור, בעיקר כשהמצוקה קיימת גם אצל ההורים.

"אני רוצה לחתן את הבן שלי", סיפר לי חבר ותיק מעזה. "אבל בלי שאבנה לו יחידת דיור, אין שום סיכוי שהוא יוכל לשאת אישה. וגם בעתיד הנראה לעין לא נראה שעומד לחול שינוי לטובה".

חברי מעזה סיפר לי על התהליך הארוך שצריך לעבור כל תושב ברצועה שמעלה בדעתו לבנות בית, להרחיב את ביתו באמצעות חדר נוסף או להוסיף יחידת דיור לבן משפחתו. הכול, כמובן, בהנחה שהוא בכלל יכול להרשות לעצמו לעשות כן מבחינה כלכלית.

באופן פרדוקסלי, הפיקוח על הבאת חומרי גלם מישראל, ובעיקר מלט, מתנהל בשיתוף פעולה עקיף בין חמאס, הרשות הפלסטינית, אונר"א וישראל.

וכך זה מתנהל: תחילה יש לפנות למשרד הכלכלה של חמאס ולהודיע על הכוונה לבנות או לשפץ בית. הפונה צריך להצהיר כי הוא מבקש אספקת חומרי בנייה מישראל - ברזל ומלט בעיקר. במעמד הפנייה עליו לשלם למשרד הכלכלה של חמאס אגרה בסך 100 שקלים. בשלב הבא, צוות בדיקה מהעירייה שבתחומה מבקש הפונה לבנות, מגיע לאתר, או לבית המיועד להרחבה, לצורך מדידה וקביעת כמות המלט שנדרשת לשלב אחד בלבד של עבודות הבנייה המתוכננות. את מיקומו של אתר הבנייה מסמן צוות הבדיקה באיתורן GPS – מידע שיועבר מאוחר יותר למנהלת התיאום והקישור של צה"ל כדי שבתהליך בחינת הבקשה יהיו לישראל כלי פיקוח ואיתור של המקום בו יתבצעו בעתיד עבודות הבנייה. לפי שיטת הפיקוח הזו, שפותחה ושוכללה מאז הוטל הסגר על עזה, בעיקר לאחר חשיפת פרויקט המנהרות, לישראל יש רישום כמעט מדויק של כל גרגיר מלט מרגע שהוא עובר במעבר כרם שלום ועד להגעתו לאתר הבנייה המיועד בעזה. בנוסף, ישראל מקפידה על פיקוח מלא של כמות המלט ושל מוטות הברזל שנדרשים לבנייה באיכות סבירה.

צוות הבדיקה של עיריית עזה גובה דמי טיפול בסך 300 שקלים, והם אמורים להעביר את הבקשה ואת הכמות המומלצת לאספקה לנציגי הרשות הפלסטינית בראשות איש הפתח נאסר א-סראג'. הנציגים הללו שוהים בעזה ומתאמים עם ישראל ועם אונר"א את אספקת המלט.

אבל הבקשה הזו לאספקת חומרי גלם, גם אם תאושר, מיועדת רק לשלב אחד-ראשוני בתהליך הבנייה. תחילה יש להגיש בקשה לבניית יסודות הבית. עבור כל שלב נוסף - בניית שלד, טיח, או גימור - יש לעבור את התהליך מחדש. בסך הכול, לפחות חמש או שש פעמים. כל אחד משלבי הבנייה עלול להימשך בין שבועות לחודשים. אחרי כל שלב נדרש התושב להמתין.

אין פלא אם כך שמחירי הדיור האמירו. מחיר השכרה של דירה ממוצעת באזור ממוצע ברצועה מתחיל ב-250 דולר, כאשר השכר הממוצע, למי ששפר עליו גורלו ויש לו עבודה, הוא כ-2,000 שקלים (כ-500 דולר) בחודש, ואף פחות.

רבות נכתב ונאמר לאחרונה על מצוקתם וייאושם של צעירי הגדה ברשות הפלסטינית, שהחלו באינתיפאדה, אבל בהשוואה אליהם, מצבם של צעירי הרצועה חמור וקשה יותר. במערכת הביטחון בישראל מודעים היטב למצוקה הזו ומבינים כי בסופו של דבר יהיה לה מחיר דמים.

כמה זמן תוכל "חבית חומר הנפץ של עזה" להמשיך ולהתקיים במתכונת של שגרה נוחה? כנראה שלא עוד הרבה זמן. אין ההאשמה מוטלת רק על ישראל. במשחק על חייהם של תושבי עזה, אשמים כל הגורמים הפוליטיים הקשורים לרצועה - חמאס, ישראל והרשות הפלסטינית.

בינתיים, כאמור, המצוקה של מיליון ושמונה מאות אלף תושבי הרצועה כמעט שלא מעניינת איש. וזוהי בדיוק הסכנה הגדולה. אחד ממנהיגי פתח, אבי האסירים הפלסטינים אבו עלי שאהין שהלך לעולמו לפני כשנתיים, תיאר באוזניי פעם את מאפייניה של רצועת עזה באופן ציורי. "עזה", הוא אמר, "היא כמו סיר חלב על אש. החלב נראה לבן, טהור ושקט, כמו על מי מנוחות, ואז בשנייה הוא גולש ומתפרץ".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: unemployment, tunnels, marriage, housing crisis, housing prices, gaza tunnel smuggling, gaza strip, gaza blockade

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept