ישראל פולס

הסכסוך במזרח התיכון זקוק לזריקת עידוד סקנדינבית

p
המחבר
בקצרה
הניסיון הסקנדינבי בהשכנת שלום ובנושא זכויות האדם עשוי להוכיח את עצמו ולהתניע מחדש את המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים שהגיע למבוי סתום

"אבל למה דווקא אוסלו?", שאל ביל קלינטון, את שמעון פרס, כשהמנהיג הישראלי דיווח לו ב-1993 על ההסכם המתגבש. התשובה רלוונטית גם היום. בעידן שבו אי אפשר לכפות שלום, סיוע-תיווך הוא אלמנט חשוב בדיפלומטיה של השלום. הוא אמור לייצר את הסביבה והתנאים הנכונים למשא ומתן, וכן סיוע סוציו-אקונומי בתהליך שאחרי תום הסכסוך.

דווקא למעצמות הבינוניות בגודלן - ולא למעצמות העל - יש סיכוי גדול יותר למלא תפקיד של מתווכות יעילות. אלה הן המדינות שנהנות מ''עוצמה רכה'' של כלכלה חזקה וממסורת של השכנת שלום וזכויות אדם, והן עשויות לשמש מתווכות הוגנות מבלי להפחיד אף אחד מהצדדים המעורבים. לזה התכוון כנראה ראש הממשלה החדש של שוודיה, סטפן לופבן, כשהכריז ב-3 באוקטובר ששוודיה תכיר במדינה פלסטינית. על פי מקורות דיפלומטיים בסטוקהולם, המהלך נועד למצב את הממשלה החדשה כקובעת מדיניות באיחוד האירופי, ולשמש קריאת השכמה לשותפות האירופיות הרדומות משהו.

בהנהגה הפלסטינית מקווים כי המהלך השוודי ייצור באירופה תגובת שרשרת. הם מכוונים בעיקר לבריטניה (הם חשים מעודדים מהחלטה דומה שנתקבלה בווסטמינסטר ב-13 באוקטובר), לצרפת וכן לשאר מדינות סקנדינביה.

מהלך סקנדינבי נוסף לטובת הפלסטינים היה הוועידה לשיקום רצועת עזה (12 באוקטובר), בחסותן של נורבגיה ומצרים. מאז החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993, ממשלת נורווגיה מובילה את קהילת התורמים למען הפלסטינים, ונחשבת אחת התורמות הגדולות ביותר לכלכלה הפלסטינית.

מקור נורבגי שהשתתף בוועידת קהיר סיפר לאל-מוניטור שיצא משם מודאג מתמיד לגבי האפשרות של שיקום הרצועה. סידורי הביטחון בין מצרים, ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס מקשים על כניסת חומרי בנייה לעזה. החשדות העמוקים בין הצדדים מכבידים על יישום הסידורים, ויוצרים מכשול גדול של סחבת בירוקרטית. המקור הנורווגי טען כי ללא תהליך שלום ישראלי-פלסטיני בר-קיימא לקראת פתרון של שתי מדינות לשני עמים, כל המאמצים המושקעים בעזה יהיו רק הפוגה בין שתי מלחמות. הוא חזר בדבריו על המסר של נשיא מצרים, עבד אל-פתח א-סיסי, שהציע לבסס תהליך שכזה על יוזמת השלום הערבית.

גם לשוודיה וגם לנורווגיה יש מסורת ארוכה של מעורבות בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ראש ממשלת שוודיה המנוח אולוף פאלמה היה אחד מהתומכים המסורים ביותר של המאבק הפלסטיני. הנורבגים מצידם שואפים לממש את מורשת אוסלו. הסקנדינבים ידועים בניהול משא ומתן לשלום בסבלנות סטואית ובחוסן נורדי טיפוסי. למילה סבלנות יש שפע של מילים נרדפות בשפות הסקנדינביות.

הדיפלומט הנורווגי טריה רד-לארסן, השליח המיוחד של מזכ"ל האו"ם ללבנון (ומי שיזם את תהליך אוסלו), מחפש כל העת דרכים לחידוש תהליך השלום. "עלינו לשקול מחדש את הדפוס המסורתי של תהליך השלום ולחשוב על פיתרונות חדשניים,"  אמר לי רד-לארסן בשבוע שעבר.

בדיונים בין אנשי ממשל נורבגים למרכז פרס לשלום הועלתה ההצעה לגבש יוזמת שלום סקנדינבית שתתמקד בסיוע סקנדינבי לייסודה של מדינה פלסטינית עצמאית תוך התחשבות בשיקולי הביטחון של ישראל.

על פי הלך המחשבה הזה, שוודיה, נורווגיה, דנמרק, פינלנד ואיסלנד יהגו תוכנית לשיקומן ולפיתוחן של הגדה המערבית ושל עזה גם יחד. יושם דגש על בניית מוסדות שלטון, על פיתוח תשתיות פיזיות ואנושיות, וכן על שיתוף פעולה עם ישראל במיזמי טכנולוגיה משותפים ובפרויקטים של "אנשים לאנשים" People-to-People (pdf).

סיוע שכזה עשוי לתרום תרומה משמעותית לייסודה של מדינת פלסטין. המדינות הנורדיות הן כנראה היחידות שלא רק יודעות איך לייצר כסף, אלא יודעות גם גם איך להשתמש בו. המודל הסקנדינבי של מדינת רווחה יכול לשמש מודל יעיל בבוא העת למדינת פלסטין החדשה, כיוון שהמודל הזה משלב בין מגזר פרטי מצליח למערכת ציבורית רחבה המעורבת בכל תחומי הרווחה. שיתוף פעולה עם המדינות הנורדיות יוכל אף לסייע לכלכלה הפלסטינית בתחומים של  שיפור השקיפות הפיננסית והאחריות הציבורית לדיווח.

התרומה הסקנדינבית תבוא לידי ביטוי בשילוב שבין הכלכלה לפוליטיקה. סיום הכיבוש הישראלי הוא תנאי חיוני - אבל לא מספיק - להקמתה של מדינת פלסטין. את הקמפיין השוודי והנורווגי למען מדינת פלסטין ניתן להשלים באמצעות שותפות כלכלית – במגזרים הפרטי והציבורי – שתכלול את כל המדינות הנורדיות, מהממשלות הפרוגרסיביות ועד התאגידים הגדולים ביותר במגזר הפרטי (כולל איקאה, אריקסון, נוקיה ועוד).

במקביל, יעודדו הסקנדינבים פרויקטים לקידום שיתוף הפעולה הישראלי-פלסטיני, בדגש על יזמות טכנולוגית שתכלול חברות נורדיות, ישראליות ופלסטיניות.

יתרה מזאת, אין טובים יותר מהנורדים השקולים בקידום הממד האנושי של השלום, והם יכולים לתווך בפרויקטים רחבי היקף של 'אנשים לאנשים', במטרה לדבר אל לבם של הישראלים ושל הפלסטינים כאחד. ניתן להכליל במסגרת זו בעיקר פרוייקטים כמו חילופי נוער ושיתופי פעולה בין ערים.

בה בעת, ניתן לקיים ערוצים סודיים של משא ומתן בנושא הסכם הקבע באחת הבירות הסקנדינביות. בכירים בממשל הפלסטיני שהיו מעורבים בעבר בתהליך אוסלו כבר רמזו כי יקדמו בברכה תוכנית שכזו. הם מאמינים ברחשי הידידות של כל הממשלות הנורדיות, ומוכנים לאמץ במידה כזו או אחרת את מודל השלטון הסקנדינבי גם בגדה המערבית.

מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי אשר השתתף בוועידת קהיר, עשוי לראות במדינות סקנדינביה שותפות למאמץ דיפלומטי קולקטיבי חדש, שיותנע לאחר הבחירות של אמצע הקדנציה בארה''ב.

ממשלת נתניהו הופתעה מההחלטה השוודית ונזפה בשגריר השוודי, במה שהפך לריטואל מביך למדי במשרד החוץ הישראלי. אוסלו מהווה מילת גנאי עבור ממשלה הנוכחית, ואין ספק שגורל דומה מצפה גם למושג "מדינת פלסטין".

כשהמצב בשטח הוא שאין שותפים, לא בירושלים ולא ברמאללה, כשהממשל האמריקאי מפוכח מאשליות והאיחוד האירופי יושב על הגדר, ייתכן שדווקא מדינות סקנדינביה יתגלו שוב כדאוס אקס מכינה – אותו גורם חיצוני נוסף מכריע -  הנחוץ כל כך לאזורנו.

 

גילוי נאות: כמנכ"ל משרד החוץ בין 1993 ל-1996, כיהנתי כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (השגריר רד-לארסן תיווך בשיחות אוסלו). 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: two-state solution, peace, palestine, oslo accord, negotiations, israel, benjamin netanyahu

אורי סביר היה ממקימי מרכז פרס לשלום ב-1996,לאחר שנים רבות בחזית אסטרטגית השלום בישראל. מאז 1999 הוא מכהן כנשיא הכבוד של המרכז. כמנכ"ל משרד החוץ (1993-1996) כיהן סביר כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו, כחבר משלחת המו"מ בין ישראל וירדן, וכראש משלחת המו"מ בין ישראל וסוריה. ב-1999 נבחר סביר לכנסת הישראלית החמש-עשרה מטעם מפלגת המרכז.

בתחום העסקים, סביר כיהן כראש הוועד המנהל של העיתון העולמי היומי "מטרו אינטרנשיונל". ב-2001 הקים סביר עמותה בינלאומית ללא-מטרות-רווח בשם "גלוקל פורום", המבוססת ברומא ומעודדת דיפלומטיה בין-עירונית ברחבי העולם וב2011 הקים את Yala Young Leaders, תנועה אינטרנטית לשלום, אשר סוחפת אחריה מאות אלפי נרשמים.

סביר פרסם שלושה ספרים: "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" המבוסס על ניסיונו כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (1998); "מר ישראלי בבחירות 2006" (2006); ו-"קודם שלום" (2006).

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept