ישראל פולס

מדרום תיפתח הרעה?

p
המחבר
בקצרה
מספיקה פגיעת רקטה מדויקת אחת בעיר הדרומית אילת, כותב אלון בן דוד, בכדי להעמיד את ישראל בפני הברירה: לשמור על אזרחיה או לשמור על הסכם השלום עם מצרים.

ירי הרקטות על אילת השבוע (17 באפריל), השביעי במספר, המחיש שוב את פגיעותה של הפינה הדרומית בישראל. היכולת להגן על אילת מוגבלת: תנאי השטח מקשים על פעולה של סוללות כיפת ברזל והסכם השלום עם מצרים לא מאפשר לישראל לפעול לסיכול טרור שמגיע מסיני. ישראל נאלצת, לפיכך לסמוך על מצרים שתפעל למנוע ירי משטחה, על אף הידיעה שמספיקה רקטה אחת כדי לפגוע אנושות בענף התיירות באילת.

אילת, ארץ החופש הנצחית שבה השמש תמיד זורחת, נתפסה עד לאחרונה כמפלט של שקט וביטחון לישראלים. זאת, למרות מיקומה של העיר הדרומית בקרבת שלושה גבולות: ירדן, סעודיה ומצרים. ארגוני הטרור שפועלים בסיני כמעט באין מפריע, זיהו בשנים האחרונות את נקודת התורפה הזו, ושתי הרקטות ששוגרו השבוע מאזור בקעת הירח בסיני, הזכירו עד כמה שברירי הביטחון הזה וכמה קל להפר את השקט באילת.

ב-2010, עוד בטרם נפילת מובארק, ירו ארגוני טרור פעמיים מסיני על אילת, ואותתו כי האחיזה המצרית בחצי האי הולכת ונחלשת. ב-2012 כבר נרשמו ארבעה אירועים של ירי רקטות, חלקם באחריות ארגונים פלסטיניים שהופעלו מעזה וחלקם בידי ארגוני ג'יהאד עולמי שהתבססו בסיני וגייסו פעילים מקרב האוכלוסיה הבדואית המקומית. זאת, בנוסף לפיגוע ההרג שביצעו מחבלים מארגון "אנסאר בית אל-מקדס" שחדרו לישראל מגבול מצרים באוגוסט 2011, מרחק קילומטרים ספורים מאילת.

גם בישראל זיהו, כבר ב-2010, את נקודת התורפה שבגבול עם מצרים ואת האיום הגלום באזור הספר שנוצר מאחוריו, כתוצאה מכך שמצרים מתקשה לממש את הריבונות שלה ולאכוף ביטחון. המאמץ העיקרי הופנה להקמת גדר גבול חדשה לאורך הגבול המצרי וליצירת תשתית לאיסוף מידע מודיעיני על פעילות טרור בסיני. לאיום הרקטות, עם זאת, לא נמצאה בינתיים תשובה יעילה.

אנשי "אנסאר בית אל-מקדס", בדואים, מצרים ומתנדבים ממדינות אחרות, הצליחו לעורר עליהם את זעמה של קהיר באוגוסט 2012, כשרצחו 16 חיילים ושוטרים מצרים בעיצומה של סעודת האיפטאר (הסעודה החגיגית המסיימת את צום הרמדאן) בתחנת משטרה בצפון סיני. הנשיא מוחמד מורסי שלח את צבא מצרים לפעולה רחבה ורועשת בחצי האי, שעיקר תכליתה להרתיע את האוכלוסייה הבדואית מלשתף פעולה עם הארגונים האלה.

במקביל, החלה מצרים לפקח בתקיפות רבה יותר על הברחות הנשק לעזה, והבהירה לחמאס שלא תסבול כל פעולה פלסטינית משטח סיני, שעלולה לגרור את מצרים לעימות עם ישראל. הכעס המצרי על חמאס לא שכך גם שלושה חודשים אחר כך, כשיצאה ישראל למבצע "עמוד ענן" בעזה, ובלחץ מצרי אולצה חמאס לצאת ממעגל הלחימה עם ישראל. את ההסכמות לנצור את האש אכפה חמאס בתקיפות גם על שאר הארגונים הפועלים בעזה.

בניגוד לג'יהאד האיסלאמי, הארגונים הסאלאפים-ג'יהאדים ברצועת עזה סירבו לקבל עליהם את הפסקת האש, ובכללם גם ארגון הטרור בעל השם הארוך מכולם: "מג'לס שורא אלמג'אהידין פי אכנאף בית אל-מקדס" (מועצת השורה של לוחמי הקודש בסביבות ירושלים) – ארגון פלסטיני הפועל גם ברצועה וגם בסיני. כאשר ירו אנשיו רקטות לעבר ישראל במהלך ביקור הנשיא אובמה, פעלו אנשי חמאס במהירות ועצרו את היורים. עכשיו בחר הארגון לאתגר את מצרים בירי רקטות מסיני על אילת.

החשש מירי כזה התעורר כבר לפני שבועיים. לכן פרשה ישראל את סוללת כיפת ברזל המתקדמת ביותר סביב אילת, ולראשונה חיברה את העיר למערכת ההתרעה. ברגע האמת, כששוגרו רקטות הגראד מסיני, זיהתה אותן כיפת ברזל, הפעילה את מערך הצופרים בעיר, אבל לא היו ברשותה התנאים הנדרשים לבצע יירוט.

העובדה שבמרחב המצומצם של אילת קיים שדה תעופה פעיל במיוחד, ולא רחוק ממנו פועל שדה התעופה הבינלאומי של עקבה, מקשה מאד על המאמצים לספק הגנה לעיר הדרומית. שדה התעופה של אילת מהווה נקודת תורפה נוספת: מטוסי הנוסעים הנוחתים בו עוברים בסמוך מאד לגבול המצרי, בטווח שחושף אותם לפגיעת טילי נ"מ. לאחר ירי הגראדים הורה חיל האוויר להפסיק את התעבורה האווירית לאילת, אבל רק לכמה שעות, מתוך הבנה שאילת תלויה לחלוטין ביכולת של תיירים להגיע עליה. לכן, בקרוב יותקנו על מטוסי הנוסעים הנוחתים באילת מערכות הגנה מפני טילי כתף.

עד היום ניצלה אילת מפגיעה משמעותית של רקטה, גם בגלל מיומנות חסרה של היורים, וכאמור - גם בסיוע מזל. אבל לצה"ל ברור שפגיעה מדויקת אחת של רקטה בבית מלון או באתר תיירות בעיר יכולה לרסק את הדימוי של עיר הקיט השלווה, ולהנחית מכה אנושה על ענף הפרנסה העיקרי שלה.

העובדה המצערת היא שבידי ישראל לא מצויים פתרונות טובים יותר להגן על אילת. הגבול המצרי הפך מ"גבול של שלום" ל"גבול עם שלום" – שבו מגיע טרור מצד אחד, כשמצדו השני מנועה ישראל מלהגיב או לפעול לסיכולו ומכבדת את הריבונות המצרית.

בינתיים, ממשיכה ישראל לסמוך על המצרים וגם על המזל, אבל ירי מדויק לאילת, או "התרעה חמה" על מחבלים שמתכוונים לירות לעבר העיר הדרומית, יעמידו את ישראל בפני הבחירה הקשה: האם לשמור על אזרחיה או לשמור על הסכם השלום עם מצרים.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: sinai, rockets, iron dome, hamas, egypt, border, arab

אלון בן דוד הוא עיתונאי טלוויזיה ובתקשורת הכתובה. בן דוד משמש כבר 25 שנה כפרשן צבאי עבור כלי תקשורת ישראלים ובינלאומיים, וכיום בתפקיד הכתב לענייני צבא ובטחון של ערוץ 10 וככתב לענייני מזרח תיכון של המגזין Aviation Week.
בן דוד הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה אוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הארווארד. הוא משמש כעמית בכיר במרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר אילן, ומרצה מבוקש ברחבי העולם בנושאים הקשורים למזרח התיכון.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept