השת"פ המפתיע של האוניברסיטה העברית עם עמותת הימין "אם תרצו"

האוניברסיטה העברית סוערת מאז ההחלטה לאפשר לסטודנטים להתנדב בעמותת הימין "אם תרצו" וליהנות משתי נקודות זכות אקדמיות. המבחן עשוי להיות כאשר עמותות המזוהות עם השמאל או עם ארגוני זכויות אדם יבואו בבקשה דומה.

al-monitor .

נושאים מכוסים

bds, activism, freedom of expression, academic freedom, right wing, volunteers, im tirtzu, hebrew university

פבר 21, 2020

הנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים עומדת בימים אלה בפני ביקורת חריפה של קבוצת מרצים מתוכה, בשל מתן אישור לקבלת נקודות זכות אקדמיות עבור התנדבות בעמותת הימין "אם תרצו". עמותה זו פועלת בכמה מישורים ובולטת במיוחד ב"איתור" מרצים בעלי דעות שמאל במסגרת קמפיין מטעמה המכונה "פוליטיזציה של האקדמיה".

לביקורת זו שותפים גם מרצים שאינם בהכרח מזוהים פוליטית, למשל פרופ' מיכל פרנקל, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המחתימה כעת את חבריה על בקשה לכינוס דחוף של סנאט האוניברסיטה כדי לדון בעניין. בפנייתה למרצים כתבה פרופ' פרנקל [13 בפברואר]: "אני מאמינה שתפקידינו כאנשי אקדמיה וכחברי סנאט האוניברסיטה העברית הוא להגן על חופש הדיבור והחופש האקדמי מפני מי שמבקשים לצמצם אותו ולהטיל עליו פיקוח, בעיקר כשהדבר נעשה, לעתים קרובות, באמצעים אלימים. אני סבורה שלאוניברסיטה לא תהיה כל יכולת לפקח על פעילות המתנדבים, וכי הלגיטימציה לפעילותה של 'אם תרצו', שעיקר מאבקה הוא בחתירה לצמצום החופש האקדמי של חברי הסגל, מהווה סכנה להמשך קיומה של האקדמיה הישראלית כמעוז של חשיבה חופשית".

הפרופסור למשפטים רות גביזון, בתכתובת פנימית בין המרצים, כתבה כי היעדר הפיקוח האקדמי על הפעילות מביא למסקנה שאין הצדקה לתת נקודות זכות לפעילות מסוג זה, וכי נראה שברשימת הארגונים שקיבלו אישור דומה אין אף ארגון פוליטי אחר, בוודאי לא מהשמאל.

עורך הדין איתי מק, מבוגרי האוניברסיטה, פנה במכתב לרקטור, פרופ' ברק מדינה, שעמד מאחורי ההחלטה, והביא שלל דוגמאות לפעילות הפוליטית של "אם תרצו". לטענתו, "אם תרצו" מנהלת קמפיין הסתה ודה-לגיטימציה נגד פעילי וארגוני זכויות אדם בישראל, לרבות קמפיין אישי נגד העובדים והפעילים בארגונים אלה, מכנה אותם "שתולים" ומגדירה אותם כתומכי טרור. עוד הוא טוען, כי הקמפיין של "אם תרצו" מזכיר קמפיינים אנטישמיים וכי העמותה מנהלת קמפיין הסתה ודה-לגיטימציה נגד מרצים במוסדות להשכלה גבוהה, המזוהים על ידה כאנשי שמאל וכפעילי זכויות אדם. מסרי התנועה הזו תואמים מסרים של מפלגות פוליטיות מהימין ומהימין הקיצוני, הוא כותב, וחלק לא קטן מפעילותה משותף למפלגות פוליטיות בימין, לרבות קידום יוזמות חקיקה. 

פרופ' מדינה השיב במכתב למרצי האוניברסיטה ובמאמר דעה נוקב בעיתון הארץ. לדבריו, מדובר בחובה של האוניברסיטה להעניק נקודות זכות לאלה שמתנדבים בארגוני סיוע וחמלה, לפי חקיקה משנת 2018. הוא הדגיש כי לפי כללי היסוד אין מאושרת פעילות בגופים שיש להם זיקה מפלגתית, אבל לאור הקושי לקבוע אלו ארגונים צריכים להיחשב פוליטיים ואלו לא, הוועדה שהוסמכה לדון בעניין בוחנת בעיקר את אופי הפעילות הקונקרטית שבגינה מבוקשת ההכרה ואינה עוסקת באפיון כללי של הארגונים שמבקשים הכרה. לדבריו, הגישה שננקטה היא ליברלית מתוך תפיסה שיש להותיר לסטודנטים חופש פעולה רחב ככל האפשר בבחירת פעולות ההתנדבות. עוד הוא הסביר, כי תנועת "אם תרצו" התחייבה שהפעילות שתזכה בנקודות זכות תהיה רק בעזרה לנזקקים, ללא אפליה, ולא תכלול פעילות פוליטית.

מתברר כי פרופ' מדינה עצמו היה בעבר מושא להתקפות מצד אותה עמותת "אם תרצו". בין היתר פעלה התנועה להסיר את מועמדותו למשרת שופט בבית המשפט העליון בשל תמיכתו העקרונית בקיום עצרת לציון ה"נכבה" של סטודנטים ערבים ישראלים [ספטמבר 2014]. אלון שוורצר, ראש אגף מדיניות של תנועת "אם תרצו", נימק בזמנו את הדרישה: "במשכן הצדק האמור להוות זרקור של אמת למדינת ישראל אין מקום לשופט אשר מעודד נרטיב השולל ופוסל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. יהיה זה אסון שאין שני לו אם פרופ' מדינה יוביל את אורות הצדק בישראל".

פרופ' מדינה טוען כי דווקא בשל כך הוא מחויב לנקוט בגישה הליברלית המחייבת סובלנות כלפי ארגונים מסוג זה. "פרדוקס הסובלנות, כלומר היחס הראוי מנקודת מבט ליברלית כלפי מי שאינם מכבדים את זולתם ופועלים לשלילת זכויותיו, הוא נושא שיש בו מגוון דעות בשיטות משפט ובקרב הוגים. שיקול חשוב בעניין זה הוא ההשפעה של המדיניות שננקטת על עמדות הציבור. אני סבור כי ניתן לייחס את השחיקה הניכרת בתמיכה הציבורית בהגנה על חופש הביטוי למגמה גוברת במשפט הישראלי להכשיר הגבלות על זכות זו", הוא הסביר.

יש מי שחושב באוניברסיטה העברית כי מדובר בצעדים שנועדו למנוע עימותים עם השלטון, לאור השם ה"שמאלני" שיצא לאוניברסיטה בכמה פרשיות קודמות. כך למשל בפרשת לארה קאסם, שהייתה סטודנטית תומכת ופעילת ארגון החרם BDS וביקשה ללמוד בישראל [2018]. פרופ' מדינה ניהל נגד השר גלעד ארדן מאבק ציבורי ומשפטי לאפשר לה את הלימודים כאן, וניצח. פרופ' מדינה, הנחשב לאחד המומחים בישראל וגם בעולם בסוגיות של זכויות אדם, וזכה בין השאר בתואר אביר איכות השלטון ב-2015, הסביר אז לאל-מוניטור כי גירוש מישראל של מי שמיוחסת לו תמיכה בחרם עלול להביא את עמיתיו להחרים את ישראל, כאקט של הזדהות עם המוחרם ולאו דווקא כי הם אכן תומכים בחרם. הוא באופן אישי תומך בכניסה לישראל של פעילי חרם, "וכאן הייתי מתווכח איתם ומראה להם את הצד השני. אבל בתפקידי כרקטור אני פועל מתוך אינטרס ציבורי ולאומי ומכורח הידיעה כי גירושה (של קאסם) היה פוגע קשות במאבק בחרם האקדמי על ישראל".

לפי גורם בכיר באוניברסיטה העברית, סביר מאוד כי פרופ' מדינה וההנהלה העניקו את האישור לקבלת נקודות זכות לפעילות בעמותת "אם תרצו" כדי למנוע עימות עם משרד החינוך בראשו עומד הרב רפי פרץ ממפלגת ימינה, הנחשבת מקורבת ל"אם תרצו". המבחן עשוי להיות כאשר עמותות המזוהות עם השמאל או עם ארגוני זכויות אדם יבואו בבקשה דומה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

האנטי-נורמליזציה בגדה צוברת תאוצה: מה יעשו ארגוני השמאל?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 20, 2020
שיר הלל: עיתונאי החצר של נתניהו
שלומי אלדר | חופש העיתונות | פבר 19, 2020
אכזרי יותר מתמיד: נתניהו מחרחר מלחמה בשר הבטחון שלו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | פבר 11, 2020
האם נתניהו ויתר על סיפוח לפני הבחירות?
דני זקן | הבחירות בישראל | פבר 10, 2020
הסיפוח נדחה: הטעות הפטאלית של נתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | פבר 3, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020