האם העלאת 400 מיוצאי אתיופיה באמת תעזור לנתניהו בקלפי?

החלטת הממשלה על העלאתם לישראל של 400 אזרחים אתיופים עוררה התנגדות הן של יועצים משפטיים של הממשלה והן של חלק מיוצאי אתיופיה בישראל. אבל כשכל קול יכול לקבוע את גורלו, נתניהו לא לוקח סיכון

al-monitor .

פבר 13, 2020

ראש הממשלה בנימין נתניהו מאמין כי יש סיכוי להרכיב ממשלת ימין צרה אחרי הבחירות, כלומר כזו הנשענת על לפחות 61 מנדטים, ולכן הוא רודף אחר כל קול אפשרי. במסגרת המרוץ, נתניהו דחף השבוע (9 בפברואר) לקבלת החלטת ממשלה על הבאתם לישראל של 400 עולים מאתיופיה שלהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל. זאת תוך שהוא מתעלם מהתנגדות עזה מצד רבים מבני הקהילה האתיופית הישראלית, הטוענת כי מי שמובאים אינם יהודים ואינם מעוניינים להיות יהודים, אלא מנצלים הזדמנות לצאת מאתיופיה שמצבה הכלכלי קשה. חלקם אף טענו באזני אל-מוניטור כי העלאת אתיופים נוצרים תפגע בליכוד ותוריד את התמיכה בו בקרב בני העדה היהודים.

נתניהו קידם את ההחלטה גם חרף התנגדותם של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שלומית ברנע-פרגו, הסוברים כי קיימת מניעה משפטית לאישור ההחלטה. בחוות דעת שהוגשה לשרים לפני הדיון, נטען שמדובר בהטבה לציבור בוחרים שעלולה להיראות כמונעת משיקולי בחירות. חוות הדעת מותחת ביקורת קשה על היעדר עבודת מטה שלמה ונתונים מאומתים על מספר השוהים במחנות מעבר באתיופיה שמבקשים לעלות לישראל. עוד נאמר בה כי "לא צוין כל טעם המצביע על דחיפות קונקרטית לקבלת ההחלטה פחות מחודש לפני מועד הבחירות. כמן כן אין עסקינן ברציפות ביצוע מדיניות של עבודת הממשלה כי אם בשינוי מדיניות. קיים חשש לכן שבקבלת ההחלטה ייכבל שיקול דעתה של ממשלה חדשה. לפיכך עולה חשש כי קבלת ההצעה בעת הזו שיש בה מטבע הדברים הטבה לציבור בוחרים מסוים, עלולה להיראות כמונע משיקולים של התמודדות בבחירות".

מתנגד אפשרי נוסף, שר הפנים אריה דרעי, נרשם בסופו של דבר כתומך בהחלטה על אף התנגדות שהביעו רבנים להעלאתם של לא יהודים לישראל. נראה כי דרעי התיישר לפי הדרישות של נתניהו כדי לסייע לו בקמפיין הבחירות.

נתניהו התגאה בישיבה כי הוא אחראי להעלאת אלפי עולים מאתיופיה במהלך עשור כהונתו, והבטיח כי יוקצו תקציבים לקליטה ושילוב של העולים החדשים ולמאבק בגזענות כלפי הקהילה האתיופית. ההחלטה נשענת על החלטות ממשלה מ-2016 ו-2018 שלפיהן יש להעלות אזרחים אתיופים שלהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל, רובם בני הפלשמורה - צאצאי יהודים שהתנצרו במאה ה-19, השוהים במחנות מעבר בגונדר ובאדיס אבבה. העלאתם נעשתה בעבר ותיעשה עתה מתוקף חוק הכניסה לישראל ולא מתוקף חוק השבות, החל רק על יהודים או צאצאי יהודים. החלטות הממשלה קבעו כי תנאי הסף להבאתה של בני קבוצה זו מחייבים בקשה רשמית מצד קרוב משפחה מדרגה ראשונה החי בישראל, הימצאות ברשימת הממתינים במחנות המעבר, הסכמה לעבור הליך גיור, ועוד.

גורם מכריע בקבלת ההחלטה הראשונה ב-2016 היה הלחץ הפוליטי שהפעילו חבר הכנסת לשעבר אברהם נגוסה וח"כ דוד אמסלם, שניהם מהליכוד, תוך ניצול הרוב הדחוק של הממשלה שנשענה על 61 חברי כנסת. השניים הודיעו כי לא יצביעו עם הממשלה בכנסת כל עוד לא תתקבל החלטה על העלאת אלפי הפלשמורה וקרובי משפחה מאתיופיה.  

החלטת הממשלה הנוכחית מצטרפת להחזרתו של ח"כ גדי יברקן מכחול לבן היריבה לליכוד בחודש שעבר, שני מהלכים שבאמצעותם נתניהו מקווה להבטיח את הצבעתם של בני הקהילה לליכוד. יותר מ-130 אלף יוצאי אתיופיה חיים בישראל, וכוחם האלקטורלי מוערך בשניים עד שלושה מנדטים. אף שהצבעת הקהילה אינה אחידה, רבים מקרבה הצביעו באופן מסורתי למפלגות ימין, אולם בבחירות האחרונות, בספטמבר 2019, זלגו קולות רבים לכחול לבן. זאת הן משום שהציבה שני מועמדים אתיופים ברשימתה והן במחאה על הריגתו ביוני 2019 של צעיר בן העדה על ידי שוטר, אירוע שגרר הפגנות אלימות נגד המשטרה והממשלה.

הוויכוח על העלאתם של ה-400 קורע את העדה האתיופית על שני חלקיה, ביתא ישראל והפלשמורה. ביתא ישראל הם מי ששמרו על יהדותם באתיופיה לאורך השנים והועלו לישראל במהלך שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת. הפלשמורה הם כאמור נוצרים צאצאי יהודים שהמירו את דתם במאה ה-19 מסיבות שונות וביקשו לעלות לישראל, בתמיכת ארגונים יהודיים. ב-2003, התקבלה החלטה להעלות גם את הקבוצה הזו, שמספרה הוערך תחילה באלפים בודדים, אך תפח לאורך השנים. עשרות אלפים, שהתקבצו במחנות המעבר באדיס אבבה ובגונדר, כבר עלו לישראל. הגידול התמידי במספרם נובע מדרישת הקבוצה והארגונים התומכים בה לאחד משפחות, וכך מצטרפים לרשימה עוד ועוד קרובי משפחה. מספר הממתינים כעת באתיופיה להעלאה לישראל מוערך בכ-9000.

אורי פרדניק, יו"ר מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה, אומר שאכן אלפים רבים באתיופיה דורשים לעלות במסגרת איחוד משפחות. "יש לעשות צדק אחת ולתמיד עם שארית יהודי אתיופיה שעזבו את כפריהם וויתרו על כל רכושם כדי לעלות לישראל. העלאתם תקל על אלפי משפחות בישראל הסובלות קשות מהנתק האכזרי מאהוביהם", אמר פרדניק לאל-מוניטור.

מנגד, איינאו פרדה סנבטו, עיתונאי שעלה ב-1991 במבצע שלמה עם הוריו, טוען כי קהילת האתיופים היהודים בישראל בסכנה קיומית בשל העלייה הנוצרית, כדבריו. מי שממתינים עתה לעלייה הם כבר לא פלשמורה, אמר סנבטו לאל-מוניטור, אלא נוצרים גמורים הגורמים לפריחה של מסיונריות נוצרית ולעלייה חדה במספר האתיופים הפוקדים כנסיות בישראל.

קייס אביהו עזריה אומר כי העובדה שלא משתפים את הקייסים, המנהיגים הדתיים והרוחניים של העדה, בבדיקת זכאותם של האתיופים לעלות לישראל מעידה כי התהליך לא נקי וכי מעלים אנשים שאין להם כל קשר ליהדות או  אפילו לפלשמורה. הוא מאשים את הרבנות הראשית כי אינה מעורבת בתהליך ולא מונעת את העלאת אלה שאין להם קשר ליהדות.

אלא שהמאבק הזה כבר נכשל לאחר שבשני העשורים האחרונים הועלו עשרות אלפים מקהילת הפלשמורה לישראל, שכעת דורשת להעלות גם את קרוביהם.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020
הניצחון המר של הרשימה המשותפת
שלומי אלדר | | מרץ 3, 2020
הקרב על 61 מנדטים יורד מתחת לחגורה
בן כספית | הבחירות בישראל | פבר 28, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020