ישראל פולס

כך שכנע נתניהו את הימין והחרדים שהוא מקודש

p
המחבר
בקצרה
קמפיין הבחירות של ימינה, ש"ס, יהדות התורה ואפילו עוצמה יהודית מקדם בלי להתבייש גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו – אף שלו עצמו אין כל בעיה לפגוע ואפילו לנסות לחסל מי מהם פוליטית. גם אז הם ימשיכו לחבק אותו.

עד לפני מספר שבועות טקטיקת הבחירות של בנימין נתניהו הייתה לסייע לעוצמה יהודית כדי שזו תעבור את אחוז החסימה, בתקווה להשיג בכך את מטרת העל שלו - 61 מנדטים של בלוק הימין-חרדים. מבחינתו של נתניהו זה לא משנה את מי או את מה מייצגת עוצמה יהודית או העובדה שמדובר במפלגה גזענית, העיקר שיישאר בשלטון. לאחרונה אף דווח [13 בפברואר] כי מקורבו של נתניהו, נתן אשל, ניסה לשכנע את יהדות התורה שתאפשר לאחת החסידויות הקטנות לתת את קולות מצביעיה לעוצמה יהודית כאילו אלה עמדו למכירה; וכן פנה לרבנים בכירים בציונות הדתית כדי שיביעו תמיכה פומבית בעוצמה יהודית ולא בימינה.

המגעים עם יהדות התורה לא הבשילו לכדי מימוש הדיל וגם סקרים פנימיים שערך הליכוד הראו שעל אף הכל עוצמה יהודית רק תבזבז קולות של מצביעי ימין ותישאר מחוץ לכנסת. השבוע דווח [18 בפברואר] כי בליכוד מפעילים לחץ על הרב דב ליאור, מהרבנים הקיצוניים של הציונות הדתית, כדי שיפעיל בתורו לחץ על יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר לפרוש מהתמודדות. אבל בן גביר בשלו. לא רק שאינו מוכן לפרוש, אלא הוא מציע לבוחריו "עסקה משתלמת": הצביעו עוצמה יהודית ואשמור על נתניהו.

בפרסום החוצות של המפלגה הגזענית לא מוזכר דבר מהאידאולוגיה הפאשיסטית שלה. אין שנאת ערבים, אין שנאת זרים, אפילו לא שנאה לשמאל. המסר פשוט: בלי עוצמה יהודית אין ממשלת ימין, כלומר אין נתניהו. אם אתם רוצים לראותו כראש ממשלה, הצביעו עוצמה יהודית. שניים במחיר אחד. משמע, עוצמה תתמוך ללא סייג במי שעושה הכל כדי למנוע ממנה להיבחר לכנסת. אלה יחסי קרבה מוזרים. האחד פועל נגד השני, שמצדו מבטיח תמיכה ואהבה.

את ההתנהלות המוזרה הזו לא המציא בן גביר. כל מפלגות הימין והחרדים הן כמו מוכות כישוף. מנהיגיהן הולכים כעיוורים אחר נתניהו, שנדמה כי שכנע את ציבור מצביעיהן שאין בלתו. למשל ימינה בראשותו של נפתלי בנט. נתניהו חובט בו ללא הרף, משפילו בכל הזדמנות (על אף שנאלץ ברגע של חולשה להעניק לו את תיק הביטחון), ואף שולח שליחים לרבני הציונות הדתית כדי שיסירו את תמיכתם בו, ואילו בנט כמו עבד נרצע אינו מסוגל להשתחרר מלפיתתו של נתניהו.

האם מישהו ראה קמפיין בחירות בעולם, שבו נציג מפלגה כלשהי מבקש לקדם ראש מפלגה אחרת? בימינה ראו. בימים אלה מציגה הרשימה את תמונתו של בנט לצד נתניהו עם הכיתוב "רק ימינה חזקה תדאג להחיל ריבונות ותמנע הקמת מדינה פלסטינית". ישאל המצביע התם: מדוע צריך להצביע לימינה אם אפשר להצביע למקור? לבנט פתרונים.

זהו כמובן לא פטנט מקורי של ימינה ובנט. סיסמת הבחירות של ש קובעת: "מצביעים ש"ס, שומרים על נתניהו". לאן נעלמו מסריה החברתיים של התנועה החרדית-ספרדית שהקים הרב עובדיה יוסף כדי להילחם בקיפוח העדתי? מכל זה נשאר רק מאבק למען איש אחד שאינו מנהיג המפלגה, בנימין נתניהו. אגב, כך היה גם במערכות הבחירות הקודמות ב-2019, כששלטי החוצות של המפלגה נשאו את תמונותיהם של נתניהו ואריה דרעי עם הכיתוב: "ביבי צריך אריה חזק".

גם יהדות התורה, יריבתה החרדית-אשכנזית של ש"ס, מחויבת ומתחייבת לנתניהו. שם אומנם אין שילוט חוצות עם תמונתו של ראש הממשלה, אבל עצם העובדה שנתניהו מרשה לעצמו לשלוח את נציגיו כדי "לסחור" במצביעיה, מוכיחה עד כמה הצליח נתניהו להפעיל עליהם את קסמיו.

אבל לא בקסם מדובר ולא במתת אל, על אף הניסיונות הפתטיים של בלוק הימין-חרדים להעלותו לרמה של קדושה. ההסבר הוא אחר: נתניהו מאז היבחרו לראשונה ב-1996 היה מוכן לתת (ונתן) לחרדים יותר מחצי המלכות. כבר אז הוא כרת ברית פוליטית עם הרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של ש"ס. אמנם נתניהו הוא חילוני גמור, שאינו שומר מצוות, אינו שומר שבת ואינו אוכל כשר בלבד, אך הוא העניק לש"ס את מה שרצתה יותר מכל – כסף. הרבה כסף למוסדותיה.

מלבד הכסף ישנה האידיאולוגיה הימנית. ש"ס מעולם לא הייתה מפלגה ימנית והרב עובדיה יוסף היה איש פרגמטי. אחרי פטירתו של הרב היא "הפכה" בהשפעת נתניהו לתנועת ימין, שבדומה למפלגות המתנחלים המונח "ארץ ישראל השלמה" אינו זר לה. השינוי הזה חלחל לתוכה כאמור בהשפעת נתניהו ומעצם העובדה שמצביעיה המזרחים נטו ימינה נגד הסכם עם הפלסטינים. מבחינתם, נתניהו הוא זה שיממש את החזון הימני וישמור על "מורשת" הרב עובדיה יוסף. לכן ש"ס תשמור על נתניהו מכל משמר, והוא מצדו ימשיך להזרים כספים ולא יעז לעשות דבר נגד הסטטוס קוו דתי-חרדי.

גם עם המתנחלים יש לו ברית חזקה. מיום בחירתו הוא עושה הכל למען תמיכתם. למנהיגי המתנחלים ורבניהם יש דלת פתוחה בלשכת ראש הממשלה, ונתניהו ישתדל לא לעשות דבר שעלול להכעיסם. לעתים עד כדי גיחוך. כאשר בית המשפט העליון פסק ב-2012 להרוס מבנים בשכונת גבעת האולפנה בבית אל שנבנו שלא כחוק על קרקע פרטית פלסטינית, הייתה לנתניהו הצעה מדהימה – לפרק את המבנים אבן-אבן ולבנותם מחדש במקום אחר. לא משנה כמה תהיה העלות של פירוק מבנה קבע, העיקר שהמתנחלים לא יחוו הריסת בית שנבנה שלא כחוק. משאבי המדינה לא שיחקו כאן תפקיד מבחינת נתניהו.

עכשיו אחרי כל שנות הנתינה נתניהו מבקש את גמולו חזרה. והימין והחרדים נענים, מתוך שיקול פוליטי קר וצר. נתניהו אחרי הבחירות יהיה לקראת פתיחת משפטו, ובוודאי ייתן יותר. העיקר שברית התן-כל והקח-כל תישמר.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept