הסיפוח נדחה: הטעות הפטאלית של נתניהו
האם נתניהו באמת חשב שהוא יוכל לשטות בטראמפ ולהכריז על סיפוח בלי שתגיע תגובה אמריקאית נזעמת? עכשיו הוא יצטרך לחלק למתנחלים סוכריות מתוקות כדי להעביר את הטעם המר של ההצהרה הפזיזה שלו על סיפוח "עכשיו".
גם תומכיו, מעריציו ומהלליו של בנימין נתניהו בימין מבינים שהוא אחוז אמוק להרשים אותם. בזמן שעתידו הפוליטי והמשפטי לוט בערפל, הוא עושה הכל כדי לתת להם את הרושם שהוא מלך העולם, מקפץ בין הבית הלבן לקרמלין כבן בית מקובל ואין בלתו.
זה התחיל לפני כשבוע ב"פסטיבל השואה" בירושלים [23 בינואר], עבר להצגת "דיל המאה" בבית הלבן תוך הבטחה פזיזה לסיפוח מיידי של השטחים, והסתיים (בינתיים) בקפיצה מביכה במיוחד של ראש ממשלת ישראל למוסקבה. התירוץ הרשמי היה לעדכן את פוטין בהסכם השלום האמריקאי, אך כל מאווייו של נתניהו הסתכמו בהבאתה של הישראלית הצעירה נעמה יששכר ארצה, במטוסו, עם שחרורה מהכלא הרוסי. יששכר הורשעה בעבירת סמים קלה ונגזר עליה עונש מאסר לא מידתי של שבע וחצי שנים. ובכל זאת, בין חוסר הצדק הזועק בעניינה לבין הפיכתה לגיבורה ישראלית, כזו שראש ממשלה משחרר מהכלא ומביאה במטוסו הביתה כאילו נשלחה להגן על עמה ומולדתה, המרחק הוא עצום.
בתוך כל זה עשה נתניהו טעות אחת גדולה. עוד לא תמה מסיבת העיתונאים החגיגית בבית הלבן, והנה הוא רץ לבשר לעם ישראל שכבר ביום ראשון הקרוב [2 בפברואר] הוא מתכוון להביא לאישור הממשלה את סיפוח השטחים. לכאורה, חלומו של הימין בישראל עמד להתגשם כחודש לפני הבחירות, אבל החיפזון הוא מהשטן. ההכרזה הפזיזה התבררה כטעות פטאלית.
בימים כתיקונם נתניהו בוודאי היה נהנה מכל שנייה אחרי חשיפת "דיל המאה", נותן לימים לחלוף ומציג כל פסקה וכל אות בתכנית כהישג אישי שלו. ואז, אחרי מחשבה ועבודת הכנה של מערכת הביטחון ומשרד החוץ כדי "לרכך" את מי שצריך לפני הצהרה גורלית כל כך (מלך ירדן, נשיא מצרים), הוא היה מביא את הסיפוח להצבעה בממשלה. אבל לנתניהו אין זמן. השעון מתקתק לקראת הבחירות הגורליות בחייו והסקרים רחוקים מלהבטיח לו ניצחון. מבחינתו, סיפוח מהיר זה השפן הכי גדול שהוא מסוגל בעת הזאת לשלוף מהכובע. וכך, דקות אחדות אחרי פרסום התוכנית, הוא כינס את העיתונאים הישראלים שליוו אותו לוושינגטון והצהיר "סיפוח עכשיו".
