רק לפני כשנתיים [דצמבר 2018] הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו, במענה לשאלת עיתונאי, כי הוא "לא מתכוון להביא תוכנית מדינית ערב הבחירות" וזאת נוכח דברים שאמר ב-2008 נגד ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, כי "קיים חשש שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי".

השבוע [28 בינואר] נתניהו עשה את מה שהצהיר שלא יעשה. כמה שעות אחרי ש"עשה היסטוריה" והפך באופן רשמי לראש הממשלה המכהן הראשון עם כתב אישום בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הוא השתתף בטקס חשיפת "עסקת המאה" בבית הלבן והכריז כי מדובר ב"יום היסטורי כמו מאי 1948".

שלום בין הישראלים לפלסטינים כנראה לא יפרוץ מהתוכנית הנ"ל, אך נתניהו שוב הוכיח שהוא לא בוחל בשום אמצעי כדי לנצח את הבחירות ולהישאר במעון בבלפור. הפעם הוא גייס לטובתו את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לצורך הצגת תכנית מדינית. תכנית שלום, שיש בה הכל חוץ משלום וחוץ מפרטנר פלסטיני. הטקס בבית הלבן נראה כמו חתונה ללא כלה, כאילו שמדובר בתכנית שלום בין ישראל לארה"ב ולא בין ישראל לפלסטינים.

הרשות הפלסטינית כצפוי דחתה את העסקה. ביום רביעי בערב [29 בינואר] אף דווח כי יו"ר הרשות אבו מאזן שיגר מכתב אישי לנתניהו והודיע בו שהרשות "רואה את עצמה חופשיה להתנער מכל ההסכמים עם ישראל ובכלל זה התיאום הבטחוני".