ישראל פולס

הדמוקרטיה הישראלית מספיק חזקה להכיל את ח"כ היבא יזבק

p
המחבר
בקצרה
פסילתה של הח"כית הצעירה מבל"ד מהתמודדות לכנסת ה-23 רק תקצין את עמדותיהם של משכילים ערבים צעירים אחרים, הסבורים כי אין להם סיכוי לראות בישראל בית אמיתי. מי שמוותר על יזבק מוותר על הסיכוי להידברות עם האנשים שיובילו את הערבים-הפלסטינים בישראל בשנים הבאות, ולהידברות כזו אין תחליף.

ועדת הבחירות המרכזית היא יצור כלאיים של פוליטיקה ומשפט. מי שעומד בראשה הוא שופט ותיק בבית המשפט העליון וכך גם ממלא מקומו, אך סגניו הם חברי כנסת מהסיעות הגדולות וחברי הוועדה הם שיקוף של החלוקה הסיעתית בכנסת. זו ועדה חשובה מאוד המתקיימת לא רק ערב בחירות. גם בין בחירות לבחירות הוועדה הזאת מופעלת כאשר מוכרזות בחירות חדשות, והיא אמונה על קיומן של בחירות תקינות, ובהקשר זה – על כך שיהיו בקלפיות מספר מספיק של פתקי הצבעה, על שעות פתיחת הקלפיות וסגירתן, על ספירה מדויקת של הקולות, על מניעת זיופים, על פרסום תוצאות הבחירות ועל קיומה של תעמולת בחירות הוגנת.

ההחלטה הבוטה ביותר של יו"ר הוועדה התקבלה בינואר 2003, כאשר שופט בית המשפט העליון דאז מישאל חשין הורה על הפסקת שידור נאומו בטלוויזיה של ראש הממשלה אריאל שרון, באמצע דבריו, משום שדבריו היו לדעתו בגדר תעמולת בחירות אסורה.

לפתחה של הוועדה מועלים נושאים כמו חוקיות הצבתן של מצלמות בקלפיות על ידי גורמים לא ממלכתיים כדי להבטיח אי זיוף במגזרים מסוימים, ונושאים אחרים הנובעים משינויים טכנולוגיים המתרחשים במציאות ומחייבים תשובות.

אחד מתפקידי הוועדה הוא לאשר ולדון בבקשות פסילה של רשימות ושל מועמדים שאינם עומדים, לכאורה, בתנאי המועמדות. נושא זה זוכה בדרך כלל לכותרות, משום שהוא הופך לחלק מהתנצחות שבה הימין מבקש לפסול גורמים בשמאל, ולהיפך. אם מחליטה הוועדה לפסול מועמד או רשימה לכנסת, החלטה זו טעונה אישור של בית המשפט העליון שנוהג, בדרך כלל, לבטל את הפסילה, בעיקר כאשר הוא משתמש בקביעות פרוצדורליות.

התהליך הזה של הגשת מועמדות, של פסילות על ידי ועדת הבחירות המרכזית ושל ביטול הפסילות על ידי בית המשפט העליון כבר הפך בישראל לסוג של ריטואל קבוע, המעורר תשומת לב גם אם לרוב סופו צפוי.

בימים האחרונים עמדה במוקד ההתעניינות הציבורית חברת הכנסת ד"ר היבא יזבק מטעם בל"ד, המהווה חלק מהרשימה המשותפת. ערב הבחירות לכנסת ה-22 הוגש ערעור לבית המשפט העליון על כי ועדת הבחירות אישרה את התמודדותה של הרשימה המשותפת – אך נדחה [אוגוסט 2019]. בית המשפט העליון שדן בערעור אמנם מתח ביקורת קשה על יזבק אך לא פסל את מועמדותה, כי כלל לא התבקש לדון בסוגיה.

עכשיו, ערב הבחירות לכנסת ה-23, מעלה הימין את הדרישה לפוסלה, וגורם בכך לכחול לבן ולסיעת העבודה-גשר ללכת בעקבותיו ולהוכיח את "פטריוטיותם", בעוד מרצ הנמצאת כבר ברשימה מאוחדת עם העבודה-גשר מתנגדת לפסילה ומתכוונת להצביע נגדה. למרות שההחלטה הסופית אינה בידי הוועדה אלא בידי בית המשפט העליון, מעניקה התקשורת הבלטה לא מעטה לדברי השבח שפירסמה חברת הכנסת הצעירה (34) ברשתות החברתיות ל"שהידים" השונים, וביניהם לאחד האכזרים ביניהם, סמיר קונטאר. היא גם ביטאה געגועים לגמאל עבד אל נאצר.

רוב היהודים בישראל, אשר דבריה של יזבק מגיעים אליהם, מצטמררים. אבל העולם אינו נחלק בין אלה שאוהבים את דבריה לבין אלה שאינם אוהבים אותם, אלא בין אלה שמוכנים להכיל אותם ולנסות להבין ממה הם נובעים, לאלה המעדיפים להחרים את הדוברת ולהרחיקה מהכנסת.

לכאורה מדובר בסיפור הצלחה ישראלי ובשילוב נאות של דור ערבי-פלסטיני בחברה הישראלית. אביה, מחמוד יזבק, הוא פרופסור מוכר ומוערך באוניברסיטת חיפה, מי שהיה ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואשר כיהן כיו"ר ארגון עדאללה וכנשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם. היא עצמה נולדה וגדלה בנצרת, למדה באוניברסיטאות חיפה ותל אביב, התמחתה בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, וקיבלה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת תל אביב. לפניי שנבחרה לכנסת, כיהנה יזבק כמרצה באוניברסיטה הפתוחה.

אם תרצו, מדובר בסיפור הצלחה משפחתי, של מי שהמדינה פתחה בפניהם את דלתותיה ואיפשרה להם להגיע למקומות בכירים ביותר באקדמיה ובפוליטיקה.

למעשה מדובר בתמונה מורכבת הרבה יותר. זהו סיפורה של צעירה מודרנית, אשר הידע שצברה חיזק אותה בדעתה או אף הוביל אותה למסקנות קשות מאוד באשר למדינה היהודית.

בל"ד היא מפלגה ששורשיה בהחרמת מוסדות המדינה ובאי השתתפות בבחירות. תנועת "בני הכפר" אשר היוותה את הגורם המרכזי בקרב מקימיה, ראתה בכל השתלבות במדינה סוג של הפניית עורף ללאומיות הערבית. בניגוד לקומוניסטים הפלסטינים שתמכו בתכנית החלוקה ב-1947, ולפלג הדרומי של התנועה האסלאמית הפלסטינית שהשלים עם קיום המדינה ורואה עצמו חלק ממנה, ראו את עצמם "בני הכפר" כערבים החיים בישראל תחת סוג של כיבוש. השלום עם מצרים נראה היה בעיניהם כמאמץ ישראלי לפגוע באחדות הערבית, והסכם אוסלו נשלל על ידם כקשר ישראלי כנגד הפלסטינים שאיפשר את המשך הכיבוש במעטה של הסכמה.

התמיכה ב"התנגדות", על מובניה השונים, היא חלק מן התפיסה הבסיסית של המפלגה הזו, והבעת ההערכה לשהידים היא חלק טבעי מכך. אין זה מקרה שהיו אלה שלושת חברי בל"ד שחזרו בהם מהמלצת הרשימה המשותפת בפני הנשיא להטיל על בני גנץ, ראש כחול לבן, את תפקיד הרכבת הממשלה לאחר הבחירות לכנסת ה-22, ובהחלטה זו עבר שרביט ההקמה (הכושל) לנתניהו.

בל"ד מתקשה להבחין בין יונים לניצים, בין מי שמנסים להגיע להסדר מדיני עם הפלסטינים ועם העולם הערבי לבין מי שמתנגדים לחלוקת הארץ, ולכן – לשלום. העובדה שד"ר יזבק נמנית על המפלגה הזו היא כישלון למי שהאמין כי השכלה היא מפתח לנכונות להאזין לשני; וכי מי שיקשיב היטב לנרטיב הישראלי-יהודי, לא יוכל לאחוז בעמדות המייחסות לצד הישראלי קונספירציה מתמשכת ויהיה פתוח לנרטיב הזה גם אם לא יקבל אותו.

אבל מעבר לכך, הדמוקרטיה הישראלית חזקה דייה כדי להכיל אישים כהיבא יזבק ולהכיל את אמירותיהם. הרחקה שלה מהכנסת רק תקצין את עמדותיהם של משכילים ערבים צעירים אחרים, הסבורים כי אין להם סיכוי לראות בישראל בית אמיתי. מי שמוותר על יזבק מוותר על הסיכוי להידברות עם האנשים שיובילו את הערבים-הפלסטינים בישראל בשנים הבאות, ולהידברות כזו אין תחליף.

ובאשר לוועדת הבחירות המרכזית, מוטב לה להותיר את שאלת העמידה בתנאי המועמדות לכנסת בידי בית המשפט העליון, ולוותר על השלב שבו הצבעת חבריה היא פוליטית לחלוטין, והחלטת בית המשפט בשלב הבא היא מקצועית וזהירה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

ד"ר יוסי ביילין מילא תפקידים שונים בכנסת ובממשלות ישראל. תפקידו הממשלתי האחרון היה שר המשפטים והדתות. לאחר שפרש ממפלגת העבודה עמד בראש מפלגת מרצ. בין השאר יזם את תהליך אוסלו, את הבנות ביילין-אבו מאזן, את יזמת ז'נווה ואת פרוייקט תגלית.

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept