ישראל פולס

כמו המימונה: נובי גוד הסובייטי הפך לחגם של כל הישראלים

p
המחבר
בקצרה
כמו שהמימונה של העדה המרוקאית הפכה לחג לאומי, כך החג הרוסי האזרחי "נובי גוד" הפך גם לחגם של הישראלים הצברים. אפילו משרד החינוך כבר מאפשר לתלמידים שחוגגים את החג להעדר מהלימודים ב-1 בינואר.

עצי אשוח ירוקים המתנשאים לגובה, פתיתים לבנים שמזכירים את השלג הצח של החורף הרוסי, קישוטים צבעוניים שלוכדים את תשומת הלב של הילדים הבוהים בעיניים פעורות בעושר החגיגי הזה, דד מורוז (סבא כפור) לבוש במעיל אדום ונכדתו החיננית סנגורוצ'קה (נערת השלג) ניצבים במרכז, כאילו היו בעלי השמחה – כך נראתה ביום חמישי [19 בדצמבר] חנות הספרים "קניגה-ספר" בכפר סבא. ב-15 השנים האחרונות נערך בחנות הזו יריד ה"נובי גוד" שבו ניתן לקנות עצי אשוח, קישוטים חגיגיים לעץ, לוחות שנה ומתנות. נובי גוד ברוסית פירושו "השנה החדשה", ונראה שלקראת העשור השני של המאה ה-21 צמד המילים הללו כבר אינו זר לאף ישראלי.

"עד השנים האחרונות אפילו לא הכרתי את החג הזה. זה לא חג שגדלתי עליו או שנחגג בחוג המשפחתי. נחשפתי לנובי גוד דרך הבנות שלי, שהכירו אותו דרך חברות שלהן. הן אהבו את החג ואמרו לי שהן רוצות לחגוג את נובי גוד, לקחת חלק בתרבות ובמסורת הזאת", מספר לאל-מוניטור יובל זיפר, יליד הארץ תושב תל אביב, שכבר כמה שנים חוגג את הנובי גוד.

החג הזה, שמסמל את סופה של שנה אזרחית אחת ותחילתה של שנה אחרת, עשה עלייה לישראל יחד עם מיליון עולים שבאו ארצה מבריה"מ וממדינות חבר העמים. רבים הביאו את קישוטי עץ האשוח האהובים עליהם ארצה, והופתעו לגלות שבישראל החג הזה לא נחגג ובעצם לא מוכר בכלל. טל רזניק, שעלתה עם משפחתה מאוקראינה, מספרת לאל-מוניטור כי חוותה "הלם תרבותי" כאשר אמרה לחבריה בבית הספר שבביתה יש עץ אשוח מקושט ושב-1 בינואר היא לא תגיע לבית הספר. "הם אמרו לי: מה, אתם נוצרים? אתם לא יהודים? למה אתם חוגגים את סילבסטר? ואני בכלל לא הבנתי במי מדובר, מי זה הסילבסטר הזה שהם מדברים עליו", היא מספרת.

בבריה"מ החילונית והאתאיסטית לא חגגו את סילבסטר – קדוש נוצרי שהסובייטים כלל לא שמעו עליו, וגם לא את חג המולד. בתחילת שנות השלושים של המאה ה-20 הקברניטים הסובייטיים שאלו את הסממנים הבולטים ביותר של חג המולד – עץ אשוח, מתנות וניקולאי הקדוש (סנטה קלאוס) שקיבל שם חדש, דד מורוז – עבור חג חדש שהיה נטול משמעות דתית. במקום חג המולד האזרחים הסובייטים החלו לחגוג בהמוניהם את הנובי גוד, שבמהלך השנים הפך לחג הסובייטי האהוב ביותר, היחיד שהיה נטול הקשר פוליטי-מפלגתי

עם הזמן נוצרו גם הלכות ומנהגי נובי גוד שונים. החל מהצגות ותחפושות בגנים ועד למאכלים מסוימים וסרטים אהובים, שלנצח יהיו מזוהים עם אווירת החג. בעוד שבמדינות האירופאיות או בארה"ב נהוג לצאת למסיבות ולחגוג מחוץ לבית, עבור כל מי שגדל בבריה"מ נובי גוד הוא בעיקר חג משפחתי. בחג הזה שותים את השמפניה הסובייטית, אוכלים כריכונים עם קוויאר וסלט אוליבייה עם תפוחי אדמה, מיונז ואפונה ירוקה, וצופים בסרטי קאלט  סובייטים כמו "אירוניה של גורל".

את כל המנהגים הללו היה קל לשחזר בישראל. במהלך שנות התשעים, למשל, העולים היו קונים את עצי האשוח בעיר העתיקה בירושלים וביפו, שם קנו אותם גם הערבים הנוצרים שחגגו את חג המולד. וכך באמצע שבוע עבודה ולימודים רגיל נולד קסם מסביב לשולחן המשפחתי.

לא כולם בישראל גילו רגישות תרבותית והבנה לחג החדש. במשך שנים היה אפשר למצוא בעיתונים לקראת סוף דצמבר את מתקפת הנובי גוד התורנית, בעיקר מצד פוליטיקאים ורבנים שניצלו את ההזדמנות כדי לתקוף את העולים, להאשים אותם בכך שהם חוגגים את חג המולד ולטעון כי הם אינם יהודים. ילדים ממשפחות דוברות רוסית סיפרו על התנכלות מצד מורים שקבעו מבחנים בכוונה ב-1 בינואר, מוקדם בבוקר.

המצב המטריד הזה החל להשתנות בעשור האחרון כאשר בכנסת נחקק חוק המאפשר לעובדים לבחור את ה-1 בינואר בתור יום חופשי מעבודה. במקביל פעילים דוברי רוסית ופוליטיקאים החלו במלאכת הסברה על החג במסגרת יוזמה בשם "נובי גוד ישראלי". כיום ניתן לראות משרדים וחנויות רבות ברחבי הארץ מקושטים כבר מתחילת דצמבר לקראת הנובי גוד, את הרשתות יוזמות מבצעים מיוחדים לקראת החג ואת משרד החינוך מאפשר לתלמידים שחוגגים את החג להעדר מהלימודים ב-1 בינואר. אכן, נובי גוד הפך לטרנד ישראלי.

ודים בלומין, חוקר, מחנך ואחד ממייסדי התנועה "דור 1.5 – ישראלים דוברים רוסית", מספר לאל-מוניטור על היוזמה: "הרגשנו שחגיגות הנובי גוד זה הסוד הכי גלוי בארץ. העולים מבריה"מ נמצאים בארץ כבר 25 שנים, וכולם חוגגים את החג הזה שאין בינו לבין דת לא כלום. אני עייפתי מלהסביר לאנשים שלא צלבו את ישו על עץ אשוח, שאין קשר לסילבסטר, והחלטנו לעשות מעשה. חשבנו שכמו שלקראת המימונה כולם מחפשים חברים מרוקאים כדי להתארח (אצלם), כך יהיה נחמד אם הישראלים הצברים יתארחו בבתים של דוברי רוסית בחג". השנה הוא יזם הפנינג של נובי גוד ברמת גן שיכלול מופע מוסיקלי, סדנאות יצירה, מתנות וכיבוד מסורתי של החג.

ויטאלי קבקוב, המו"ל והבעלים של "קניגה-ספר", אומר לאל-מוניטור כי בשנים האחרונות הוא שם לב שיותר ויותר לקוחות שמגיעים לחנותו ורוכשים עצי אשוח וקישוטים – אינם מקרב דוברי הרוסית. "אני רואה הרבה צברים וגם עולים מצרפת, ספרד ואיטליה", הוא מספר, "במקרים רבים מדובר במשפחות עם ילדים שראו עץ אשוח אצל חבריהם, והם מבקשים מאבא ואמא לחגוג גם. תשאלי, מדוע הם רוצים לחגוג? כי זה חג חילוני, שמח ויפה. לפני כמה שנים עוד נאלצתי להתגונן מפני כל אלה שצעקו לעברי 'סילבסטר', 'גויים' או 'נוצרי'. השנה דבר כזה לא קרה אפילו פעם אחת", מדגיש קבקוב .

"אני חושב שכיום יש יותר פתיחות למנהגים ותרבויות אחרות. כמו שהמימונה הפכה לחג לאומי, כך גם נובי גוד הפך לחגם של הישראלים ולא רק של העולים משנות התשעים", מסכם זיפר.

האם המאבק על נובי גוד הגיע לסופו? נראה שכן. אף אם ימשיכו להישמע קולות של ביקורת מצד רבנים גם השנה, הם ייבלעו בהמולת השמחה של החג, כשהחוגגים יברכו אחד את השנייה בברכה המסורתית "ס נובים גודום, ס נובים סצ'סטיים" (שנה חדשה, מזל חדש).

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

קסניה סבטלובה שימשה בתור פרשנית בכירה וכתבת לענייני ערבים בערוץ 9. היא סיקרה את הגדה המערבית ואת רצועת עזה והביאה תחקירים ודיווחים מיוחדים מסוריה, לבנון, לוב, מצרים, תוניסיה ומדינות המפרץ הפרסי. קסניה סבטלובה נולדה במוסקבה, השלימה את לימודיה לתואר ראשון ושני במזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. היא דוברת אנגלית, עברית, רוסית וערבית. בכנסת ה20 שימשה כחברת כנסת מטעם מפלגת התנועה והייתה חברה בועדת חוץ וביטחון של הכנסת. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept