בשעת כתיבת שורות אלה [19 בנובמבר בצהריים, שעון ישראל], נותר עדין שביב סיכוי (יש שיאמרו סכנה) שיו"ר כחול לבן, בני גנץ, יחליט להרכיב ממשלת מיעוט שתישען על קולותיהם של רוב חברי הרשימה המשותפת. עם זאת, סביר יותר שגנץ יחזיר את המנדט לנשיא המדינה ראובן ריבלין, ושאזרחי ישראל (בהנחה שאף חבר כנסת לא יצליח במשך 21 יום הבאים להשיג 61 תומכים לממשלה בראשותו) ייגררו לקלפיות בפעם השלישית בתוך פחות משנה. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר שאפילו האפשרות הגרועה הזאת עדיפה על פני כינון ממשלה המתבססת על חברי הכנסת הערבים. ממליך המלכים, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, הגדיל לעשות כשהציג את חברי הכנסת הערבים כגייס חמישי.
סקרי דעת הקהל אינם מבטיחים שבחירות שלישיות לא ינציחו את הסבך הפוליטי שנוצר בעקבות שתי קודמותיה. מנגד, ממשלת מיעוט הנשענת על תמיכה חיצונית רופפת, עלולה לפגוע באמון הציבור בשיטה הדמוקרטית. אך הפגיעה הזאת מתגמדת אל מול הנזק שמסב מסע ההסתה חסר התקדים נגד המיעוט הערבי. המסר שנציגי הרוב המוחלט של אזרחי ישראל – מימינה ועד כחול לבן – העבירו לציבור הערבי, הוא שתוהו ובוהו פוליטי עדיף בעיניהם על שותפות יהודית-ערבית. ודוק, הרשימה המשותפת לא ביקשה לעצמה את תיק הביטחון או שום "תיק ביטחוני" אחר. היא כלל לא מעוניינת להצטרף לשום ממשלה. לעומת זאת, כאשר החיזבאללה הפגיז את יישובי הצפון והג'יהאד האסלאמי שיגר רקטות לעבר באר שבע, גם התושבים הערבים חיפשו מחסה.
גילויי גזענות מחלחלים מראש הפירמידה ומפוררים את בסיס החברה הישראלית. אפשר ללמוד על כך ממדד הגזענות של מרכז ״חאמלה״ (המרכז הערבי לפיתוח המדיה החברתית הממוקם בחיפה) שלפיו בשנת 2018 פרסמו משתמשים ישראלים 474,250 פוסטים גזעניים ו/או אלימים נגד פלסטינים. רוב הפוסטים התמקדו באזרחי ישראל הערבים. הרשימה המשותפת והסיעות הערביות קיבלו את מספר האזכורים הגזעניים הגבוה ביותר. ח"כ איימן עודה מוביל את רשימת הדמויות שהיו למושא אלימות וגזענות עם 24 אלף אזכורים ואחריו ח"כ אחמד טיבי עם יותר מ-20 אלף אזכורים. בחמישייה הפותחת נכללו גם נשים שאינן קשורות כלל לפוליטיקה – מגישת הטלוויזיה לוסי אהריש והמתמודדת בבית ״האח הגדול״ שמס מרעי אבו מוך.
המדד השנתי על יחסי יהודים-ערבים שעורך פרופ' סמי סמוחה מהאוניברסיטה העברית צריך היה לגרום לפוליטיקאים יהודים להיזהר בדברי הסתה נגד ערבים. שיעור היהודים המכירים בזכות הערבים לחיות במדינה כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות ירד מ-79.7% ב-2015 ל-73.8% ב-2017; שיעור המסכימים עם מעמד הערבים כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות במדינה יהודית ודמוקרטית ירד מ-74.9% ל-68.1%; ושיעור היהודים המקבלים את הערבים כחברים מלאים בחברה הישראלית ירד מ-69.5% ל-61.1%. לבד ממיעוט קטן המשייך את עצמו לשמאל, רוב היהודים הביעו תמיכה בחוק לאום חדש שיכפיף את הדמוקרטיה לאופייה היהודי של המדינה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
