ישראל פולס

עכשיו גם תושבי ת"א הם בני ערובה של מדיניות הבידול של עזה

p
המחבר
בקצרה
הצירוף של משבר ביטחוני ומשבר פוליטי צריך לשמש הזדמנות להחזיר לסדר היום את המשבר המדיני הקריטי. שוב מתברר כי מדיניות הבידול של עזה משאר העולם יכולה להפוך בין לילה לבידול של מרכז מדינת ישראל.

אין כל סיבה נראית לעין לפקפק באבחנה של דובר צה"ל תא"ל הדי זילברמן, לפיה בכיר הג'יהאד האיסלמי בעזה בהאא אבו אל-עטא היה "פצצה מתקתקת". אפשר אפילו להאמין כי לא הייתה ברירה אחרת מאשר לשגר את חיל האוויר לחסלו. בניגוד לפת"ח, הג'יהאד האסלאמי אינו בן שיח להסדר מדיני. בניגוד לחמאס, הארגון הזה אינו פרטנר להפסקת אש. מותר להחמיא לצה"ל על "הפעולה הכירורגית מאוד", כדברי זילברמן

כדי להקדים אספירין למכות שחוטפים אזרחי ישראל מאז אותה פעולה צבאית מרשימה, הבהיר הדובר כי צה"ל נערך מבעוד מועד למספר ימי קרב עם הגנה אווירית גם במרכז הארץ. במלים אחרות, מקבלי ההחלטות לקחו בחשבון את המחיר שמאות אלפי ישראלים צפויים לשלם, ואכן משלמים. ניסיון של עשרות שנות פירוק פצצות מעין אלה, מלמד כי אין פצצה שלא נמצא לה תחליף. מנגד, עד שארגון טרור מצליח לייצר מתוכו יורש בעל שיעור קומה, אזרחי ישראל מרוויחים כמה חודשים רגועים.

בצד שאלת העלות-תועלת של חיסול מחבל, בכיר ומרושע ככל שיהיה, עולה סוגיית העיתוי. דובר צה"ל סיפר כי "חיכינו להזדמנות שבוע לתקיפה כירורגית עם מינימום נפגעים אזרחים". זהו הסבר מניח את הדעת לממד הטקטי של העיתוי. אך לכל פעולה צבאית של ישראל בשטחים הכבושים יש ממד פוליטי. כך לדוגמא, ראש הממשלה בנימין נתניהו הפך בשעתו את הבטחתו לחסל את חמאס לסיסמת הבחירות שלו, עד שהחליט לפתוח בפני הארגון את דרך המלך הקטארית לאספקת כספים. יו"ר ישראל ביתנו קצב את תוחלת החיים של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה ל-48 שעות, וטען להגנתו שנתניהו מנע בעדו לממש את ההתחייבות הזאת.

אם אלה הן פני המציאות הישראלית בימים כתיקונם, כשלמדינת ישראל יש ממשלה שזכתה לאמון הציבור, על אחת כמה וכמה כשמקבלי ההחלטות אינם נהנים מאמונו של רוב הציבור. כשראש הממשלה מנפנף ללא הרף באיומים הביטחוניים המרחפים מעל ישראל כדי לקרוא להקמת ממשלה, בראשותו כמובן, קשה במיוחד למתוח קו הפרדה בין הוראתו על פעולה צבאית ועיתויה לבין האינטרסים הפוליטיים-אישיים של הנאשם נתניהו (בכפוף לתוצאות השימוע). ערב הבחירות האחרונות [ספטמבר] בלם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ניסיון של נתניהו לבצע פעולה צבאית בעזה מאחורי גבה של הצמרת הביטחונית כדי לנקום את הורדתו מבמת עצרת בחירות באשדוד בעקבות אזעקת "צבע אדום". 

החלטות בטחוניות צריכות להילקח בדרך נקייה משיקולים זרים. עליהן גם להיראות כך בעיני הבריות בארץ ובעולם, אך עד כמה נקייה יכולה להיות ולהיראות החלטתו של נתניהו למנות את נפתלי בנט לשר הביטחון? רק שנתיים חלפו מאז שנתניהו כינה את האיש שהוא הפקיד בידו את תיק הביטחון "ילדותי וחסר אחריות" [נובמבר 2016]. בכיר הליכוד יואב גלנט, שנשא את עיניו ללשכת שר הביטחון, הגדיר השבוע את המינוי הזה "לא אחראי ולא מתאים" והוסיף כי "גם בפוליטיקה יש גבולות". מתברר שלא.

גם אם תגובתו התומכת של יו"ר כחול לבן בני גנץ לתקיפה בעזה לא מסתירה שיקולים פוליטיים, בעיתוי הנוכחי היא יכולה להיראות כניסיון להשתמש ב"מצב הביטחוני הקשה" כמקפצה לממשלה. סקרי דעת הקהל מלמדים שאזרחי ישראל מעריכים מדיניות של יד ברזל מול הפלסטינים.

הצירוף של משבר ביטחוני ומשבר פוליטי צריך לשמש הזדמנות להחזיר לסדר היום את המשבר המדיני הקריטי, אשר נדחק הרחק אל מתחת למשחקי הכיסאות. שוב מתברר כי מדיניות הבידול של עזה משאר העולם יכולה להפוך בין לילה לבידול של מרכז מדינת ישראל. עתה לא רק תושבי עוטף עזה הם בני ערובה של הבידול, אלא גם תושבי תל אביב.

יש משהו סמלי בהודעה של המכון למחקרי בטחון לאומי, בראשותו של ראש אמ"ן לשעבר אלוף במילואים עמוס ידלין, על דחיית ערב עיון במסגרת כנס בקרת נשק ופורום מומחים בשל המצב הביטחוני ובעקבות הנחיות פיקוד העורף. מעצמת הייטק, שפיתחה את אחד הצבאות החזקים והמשוכללים בעולם, אינה מצליחה להוציא מתוכה מנהיגות שמסוגלת למצוא פתרון ארוך טווח לפצצה מתקתקת תורנית.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept