ישראל פולס

נתניהו מול גנץ: מצא את ההבדלים

p
המחבר
בקצרה
נתניהו ויריבו הפוליטי גנץ די דומים מבחינת דעותיהם על סוגיות כגון רמת הגולן והשקעה בחברה הערבית, אבל שונים למדי באופן השיח וההתבטאויות שלהם

ניסיון להצביע על הבדלים מהותיים בין שני ראשי המפלגות הגדולות בישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ, מעורר קשיים. זאת משום שנתניהו נוקט לעיתים במדיניות ששונה שינוי דרמטי מהצהרותיו, בוודאי מהצהרות שלפני בחירות. מנגד, לפוליטיקאי הטרי גנץ אין כמעט רקורד של ביצועים שאינם צבאיים שעל בסיסם ניתן להשוות. במערכת הבחירות הנוכחית נקט גנץ בלשון כללית ובלתי מחייבת, וגם לדבריו אלה יש להתייחס כתעמולת בחירות. ובכל זאת אנו מגלים כי בכמה תחומים השניים אינם כה רחוקים בדעותיהם. דוגמה לכך היא הסכמתם על כך שרמת הגולן תישאר בריבונות ישראלית ואין לוותר עליה במשא ומתן עתידי. עם זאת, בנושאים אחרים יש הבדלים בדעות שהשניים הציגו, ויש גם הבדלים בין המצע של כחול לבן לבין מדיניות הליכוד המוצהרת.

בסוגיה המדינית הפלסטינית: בממשלתו היוצאת, זו הימנית, נתניהו נקט קו של "אין פרטנר" בצד הפלסטיני וכמעט שניתק קשר מדיני-דיפלומטי עם הרשות הפלסטינית. עם זאת, הוא מקפיד על קשרי הביטחון והכלכלה עמה. הוא דוגל בגישת הכלכלה תחילה שבבסיס תכנית המאה של הנשיא דונלד טראמפ, ומיישם אותה בשטח. באופן פרדוקסלי, בתקופתו של נתניהו עלתה רמת החיים של התושבים הפלסטינים בגדה, בניגוד למצבה הכלכלי של הרשות. לאחר בחירת טראמפ, נתניהו הקצין, חידש את הבנייה בהתנחלויות, ובמהלך מערכת הבחירות הבטיח להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן ועל ההתנחלויות בגדה. עוד הבטיח כי ישראל לא תפנה עוד התנחלויות כפי שעשתה בעבר. ככל הידוע, תכנית המאה של טראמפ תפורה לפי הקווים האלה, ואם נתניהו יקים את הממשלה הבאה, סביר שיתמוך בה.

בני גנץ דוגל בפתיחה מידית של משא ומתן עם הרשות הפלסטינית למציאת פתרון מדיני – כלומר, מבחינתו יש פרטנר – הבדל מהותי מנתניהו. אבל הוא מסכים עם גישת נתניהו כי לתהליך צריכות להיות שותפות (גם) מדינות ערב המתונות, ירדן מצרים ומדינות המפרץ. חיפוש מדוקדק לא מאתר התבטאויות שלו על תכנית המאה, אך הוא הביע תמיכה רבה בשיתוף מדינות ערב בכל הסדר עתידי, אחד מעקרונות התכנית הזו.

רצועת עזה: גנץ, הרמטכ"ל של מבצע צוק איתן, דוגל מצד אחד בהחרפת התגובה הצבאית לירי רקטות מהרצועה, לרבות חיסולים ממוקדים. גישתו היא כי לאחר מבצע צבאי שיביא שקט, ניתן יהיה לדון בפתרון אסטרטגי לרצועה יחד עם מדינות האזור. כלומר, הוא מאמין בגישה אקטיבית לפתרון.

נתניהו מדבר על עמידה תקיפה כלפי עזה אך פועל כמעט בניגוד לדבריו במעין גישה של ניהול הסכסוך ולא פתרונו. לאורך השנים האחרונות, נהג נתניהו במתינות מפתיעה, איפשר העברת כספים מקטאר לרצועה, והגיב באורח מינורי על כמה ממתקפות הרקטות החריפות. במערכת הבחירות ניסה לגשר על הפער והבטיח כי בקרוב יהיה מבצע של ממש נגד חמאס ברצועה, ולפי פרסומים שונים כמעט שהורה על מבצע כזה לפני הבחירות.

בנושא הכלכלי-חברתי: קשה למצוא הבדלים מהותיים בין המפלגות. גם כאן נתניהו מתנהל בדואליות. אף שהוא מעריץ מושבע של הכלכלה הניאו-ליברלית, הוא אפשר לשר האוצר משה כחלון לנקוט צעדים פופוליסטיים, לרבות הגדלת הגירעון. כן אפשר נתניהו להגדיל קצבאות, על אף ביקורת על כך שהן מדכאות מוטיבציה לצאת לעבודה. בטוויסט נוסף, לפני הבחירות חבר ראש הממשלה למשה פייגלין הליברטריאן, והבטיח קו של כלכלה חופשית בממשלה הבאה.

גנץ הציע להגדיל את מעורבות המדינה בנושאים כמו חינוך, בריאות ותשתיות, אך במצע המפלגה המבוסס על מצעה של "יש עתיד" אשר דוגלת בכלכלה ליברלית, מוזכרים עקרונות כמו ייעול המגזר הממשלתי, העלאת הפריון והגברת התחרותיות. ייתכן ואפשר להסביר את הסתירה הפנימית הזאת בכך שהמפלגה מהווה מעין שעטנז שכולל גם את לפיד הניאו-ליברל, וגם את אבי ניסנקורן שהיה יו"ר ההסתדרות הכללית ותומך בעקרונות סוציאל-דמוקרטיים.

היחס לאזרחים הערבים: בשתי מערכות הבחירות נתניהו ירד לשפל של התבטאויות כלפי אזרחי ישראל הערבים והרשימה המשותפת המייצגת את רובם. בין השאר, הוא האשים את המגזר הערבי בזיופים בבחירות, ובאחד מפרסומיו בפייסבוק אף נכתב ש"הערבים רוצים להשמיד את כולנו". עם זאת, ממשלת נתניהו השקיעה בקדנציה האחרונה בחברה הערבית יותר מכל ממשלה שקדמה לה.

גנץ החל במערכת הבחירות האחרונה בשיח עם מנהיגי הרשימה המשותפת ובראשם ח"כ איימן עודה, והבטיח בין השאר את המשך ההשקעה הממשלתית לצמצום הפערים בחברה הערבית.  עם זאת, גם הוא מדבר על קואליציה ציונית בלבד, כלומר בלי הרשימה המשותפת, במפלגתו ישנם אנשי ימין מובהקים כמו משה יעלון שלא יאפשרו שיתוף פעולה הדוק מדי עם המפלגות הלא-ציוניות. למרות זאת, הרשימה המשותפת תתמוך ככל הנראה בגנץ כמועמדה להקמת הממשלה.

ממלכתיות ושחיתות: אחד מדגליה של כחול לבן הוא המלחמה בשחיתות השלטונית, וראשיה תקפו את נתניהו על החשדות נגדו בעיקר בפרשת הצוללות. גנץ מבטיח להגביל בחוק את כהונת ראשי הממשלה לשתי קדנציות בלבד, וכן להגביר את השקיפות השלטונית. לאורך הקמפיין הוא נהג בממלכתיות יחסית, ונמנע לתקוף את נתניהו באופן חריף בניגוד לאחרים באופוזיציה.

נתניהו נחשד בשוחד, מרמה והפרת אמונים, וייתכנו כתבי אישום נגדו. לזכותו עומדת חזקת החפות, אך מנגד מקורביו שאפו לתקן חוקים ובהם חוק החסינות כדי לאפשר לו להימלט ממשפט. ראש הממשלה התנהל בשתי מערכות הבחירות השנה באופן מפלג, תוך הטחת האשמות מכלילות בערבים הישראלים וביריביו ככלל. לא מן הנמנע כי בכך הרחיק ממנו את מי שתמך בו בעבר.  

בשורה התחתונה, ההבדלים בין השניים מבחינת מהות קיימים, אך אינם גדולים במיוחד. אולם בשיח, בהתנהלות ציבורית ובהתבטאויות הפערים גדולים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept