ישראל פולס

משחק הלקרוס כובש את ישראל

p
המחבר
בקצרה
המשחק הזה הומצא בצפון אמריקה לפני כ-400 שנה. יש שמגדירים אותו כשילוב של כדורגל, כדורסל והוקי קרח. בזכות שני יהודים אמריקאים עם הרבה חזון גם ישראל נכבשה בקסמי המשחק, ונבחרותיה כבר עושות חיל בטורנירים בינלאומיים.

בתחילת העשור הנוכחי ניתן היה לספור על כף יד אחת את האנשים שמכירים את ענף הלקרוס בכלל ובישראל בפרט. אך מסתבר שעם חזון, כוח רצון והרבה לב ונשמה הכל אפשרי. בסוף החודש שעבר [יולי 2019] נבחרת הנשים של ישראל זכתה במדליית הכסף באליפות אירופה שהתקיימה בישראל. הישג זה מרשים עוד יותר נוכח העובדה שבנבחרת הישראלית משחקות שש בנות צבריות לצד יהודיות אמריקאיות שעשו עלייה. "לראות את הדרך שעשו השחקניות בענף ספורט שלא היה קיים בישראל עד לפני שמונה שנים, זה פשוט דבר מדהים", אומר לאל-מוניטור דיוויד לסדיי, מנכ"ל איגוד הלקרוס הישראלי, "ידעתי שנהיה טובים, אבל לא ידעתי עד כמה".

מדליית הכסף של הנשים היא השיא (לעת עתה) בשורת הישגים נהדרים של נבחרות הלקרוס הישראליות: מקום שישי לנשים באליפות העולם לפני שנתיים [2017] ומקום  רביעי באליפות אירופה לפני ארבע שנים [2015]; נבחרת הגברים סיימה במקום השביעי בשתי אליפויות העולם האחרונות [2014, 2018].

לקרוס הוא משחק שהומצא על ידי ילידי צפון אמריקה לפני בערך 400 שנה והיה אלים למדי. הלקרוס בגלגולו המודרני הגיע לקנדה במאה ה-19 ואפילו שוחק באולימפיאדות הראשונות של המאה ה-20. יש שמגדירים אותו כשילוב של כדורגל, כדורסל והוקי קרח. הוא פיזי ומהיר מאוד. כמו בכדורגל גם כאן המטרה היא להכניס כדור לשער, אך בלקרוס זה קורה באמצעות מקל שבקצהו רשת. המשחק נמשך 80 דקות ובכל קבוצה עשרה שחקנים. קנדה וארה"ב הן הנבחרות המובילות בעולם.  

ישראל התוודעה למשחק בשנת 2011. לסדיי וחברו סקוט נייס, כיום יו"ר איגוד  הלקרוס בישראל, היו אז שני אמריקאים צעירים בשנות ה-20 לחייהם שעלו לארץ והחליטו לייבא לכאן את המשחק האהוב מאוד בארה"ב, מתוך מחשבה שהוא יצליח לחבר בין יהודים אמריקאים כמוהם לישראל. העיר שבה בחרו לתקוע יתד ראשונה הייתה אשקלון, בין היתר מכיוון שהעיר בולטימור האמריקאית והעיר אשקלון הן ערים תאומות מאז 2003, ובבולטימור קיימת קהילה יהודית ענפה שחובבת את המשחק. "זה היה משמעותי מבחינתנו", מספר לסדיי, "כי הקהילה היהודית עזרה לנו עם אנשי מקצוע ונתנה ציוד ללא תמורה".

שנה לאחר מכן ייצגו את ישראל באליפות אירופה נבחרות של גברים ונשים ראשונות שהורכבו מיהודים אמריקאים. הנבחרות הללו בעצם היוו את הבסיס למשלחת של כעשרים גברים ונשים שעלו לישראל על מנת לעזור בפיתוח הלקרוס, ושעברו להתגורר באשקלון וערים דרומיות נוספות.

"זו הייתה עבורם סוג של שליחות", אומר לסדיי, "כל אחד מהם ידע שהוא חלק ממשהו גדול יותר, ואני מניח שהם העבירו את התחושה הזו גם לשחקנים שנולדו בישראל". לסדיי מציין כי בשנים האחרונות הגיעו לארץ עוד 80 יהודים אמריקאים בזכות הלקרוס.

לפני כשבע שנים החלו העולים החדשים להפיץ את בשורת הלקרוס בבתי ספר בקרב ילדים ונוער. ניקול בגלאי, בת 20, אחת מכוכבות הנבחרת הישראלית, הייתה נערה בת 13 כשנשבתה בקסמי הלקרוס. "התחריתי בריצה במסגרת תחרות אתלטיקה בית ספרית באשקלון", היא מספרת לאל-מוניטור, "וליד המסלול ראיתי חבר'ה נחמדים עם מחבטים וכדורים מחלקים פליירים ומסבירים במבטא אמריקאי על ענף ספורט בשם לקרוס. הם הדגימו ונתנו גם לנו להתנסות". לדבריה, משהו באדרנלין ובקצב של המשחק משך אותה. ב-2015 היא כבר הייתה חלק מנבחרת ישראלית שהורכבה מתלמידות תיכון לקראת אליפות אירופה עד גיל 19.

"זו הייתה טבילת אש עבורנו, לא באנו עם ציפיות", היא נזכרת, "היינו בנות 16-15, הנבחרת הכי צעירה, ובלי ניסיון. התוצאות היו בהתאם, קיבלנו בראש וסיימנו במקום הלפני אחרון, אבל במבט לאחור זה היה שכר לימוד נהדר. דרך ההפסדים האלו למדנו לנצח".

ארבע שנים אחרי, היא גאה במדליית כסף באליפות אירופה עם הנבחרת הבוגרת. "ניצחנו באליפות הזו מדינות בעלות מסורת ארוכת שנים בלקרוס כמו וולס וסקוטלנד", היא אומרת.

אחת הסיבות המרכזיות לקפיצת המדרגה המדהימה שעשה הלקרוס בישראל היא העובדה שהענף מנוהל על ידי השחקנים והשחקניות ואף אחד לא עושה את זה בשביל כסף. רבים מהם משמשים גם מאמנים של הדור הצעיר ופועלים לגייס שחקנים חדשים. כיום יש בישראל 16 מועדונים ו-500 שחקנים ושחקניות. "כמעט כל שחקנית או שחקן נהפכים למאמנים או מעורבים בצורה כזו או אחרת בלקרוס, בעיקר בהתנדבות", אומרת בגלאי, שמאמנת בנות בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים. "המאמנים האמריקאים הביאו איתם את התרבות, הרצינות והכבוד לספורט, וזה מאוד השפיע עליי. כל החיים הרגשתי שספורט נשים פחות שווה ושמלגלגים עליו. בלקרוס אנחנו יכולות לשאוף רחוק ולהתחרות ברמות הגבוהות, ויש יותר ויותר שחקניות צעירות שרוצות להיות חלק מזה".

הלקרוס הישראלי עוד לא סיים לחגוג את הצלחתה של נבחרת הנשים, והנה בימים אלו משתתפת נבחרת הצעירות עד גיל 19 באליפות העולם בקנדה. מחצית משחקניות הנבחרת הזו הן ילידות הארץ ומובילה אותן יוליה גורובטץ, בת 16, הנחשבת כישרון מבטיח בענף. למרות גילה הצעיר היא חלק מסגל הנבחרת הבוגרת שזכתה במדליית כסף באליפות אירופה האחרונה, ולמעשה הייתה השחקנית הכי צעירה באליפות.

"זה היה מרגש", היא אומרת בהתלהבות לאל-מוניטור, "זו זכות גדולה בגילי להיות חלק מהנבחרת הבוגרת של ישראל. הלקרוס הוא חלק בלתי נפרד ממני, ואין כבוד גדול יותר מלייצג את המדינה שלך. בתחרויות אני נפגשת ומדברת עם לא מעט שחקניות ממדינות שונות ומרגישה סוג של שגרירה. ההתקדמות של הלקרוס בישראל גורמת לשחקנים ממדינות שונות בעולם להתעניין ולהכיר יותר את החברה והתרבות הישראלית וזה נהדר בעיניי".

שני הטורנירים הגדולים שהתקיימו בשנה האחרונה כאן בישראל – אליפות אירופה לנשים ואליפות העולם לגברים – הביאו לארץ למעלה מ-3,000 שחקנים ושחקניות מעשרות מדינות. "אירחנו את כולם הכי טוב שאפשר", מספר לסדיי, "היה חשוב לנו שאנשים יחוו פה המון אהבה. אם מישהו הגיע לכאן עם דעה שלילית על ישראל,  אין לי ספק שאחרי הביקור שלו הוא חשב אחרת לגמרי".

הלקרוס ממשיך להתרחב ולהתפתח, לא רק בישראל אלא בעולם כולו. 67 מדינות כבר חברות באיגוד הלקרוס העולמי, וישנם סיכויים גבוהים שהמשחק יחזור למשחקים האולימפיים לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס ב-2028. ישראל עדיין לא ברמה של המדינות המובילות בענף, ארה"ב וקנדה, אבל ההתקדמות העצומה שלה נוסכת בלסדיי הרבה אופטימיות.

"החלום שלי הוא שהלקרוס יהפוך לאחד מענפי הספורט הפופולריים בישראל", הוא אומר, "והגעה לאולימפיאדה יכולה לעשות את זה". בעוד הכדורגל והכדורסל, ענפי הספורט הפופולריים בישראל, ימשיכו כנראה לפנטז על השתתפות באולימפיאדה, לנבחרות הלקרוס של ישראל יש בהחלט סיכוי להביא מדליה אולימפית ראשונה בענף כדור קבוצתי ולהגשים את חלומו של לסדיי.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

אור וייל כותב עבור אל-מוניטור .כמו כן, הינו עיתונאי ספורט, פוליטיקה, תרבות וחברה בידיעות תקשורת. בעבר כתב, שידר וסיקר בערוץ הספורט ובערוץ ואתר הספורט ONE. מזה כעשר שנים הוא בעל קריירה עיתונאית מרובת כתבות, ראיונות, שידורים וקריינות. בעל תואר בתקשורת וניהול .

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept