ישראל פולס

ליברלים וחרדים נאבקים על עיצוב המרחב הציבורי בישראל

p
המחבר
בקצרה
המחלוקת סביב ההפרדה המגדרית במופע המוזיקלי בעפולה היא ביטוי נוסף למאבק המתמשך על דמותה של מדינת ישראל בין תנועות ליברליות לבין המגזר החרדי. כל צד מנסה לעצב את המרחב הציבורי על פי תפישותיו ואמונותיו.

בימים אלו נראה כי ישראל קרובה מאי פעם ל"מלחמת תרבות" בין שתי קבוצות אידיאולוגיות. ליברלים מצד אחד, חרדים מצד שני. מאבקן של קבוצות ליברליות ובראשן ארגוני נשים נגד קיום מופע מוזיקלי בהפרדה בין גברים לנשים בעפולה בטענה של פגיעה בשוויון, ומנגד התעקשותם של החרדים לקיים את המופע בהפרדה מגדרית מלאה, ממחישים היטב את הפער בין שתי הקבוצות. כל אחת מהן מבקשת לעצב את המרחב הציבורי בהתאם לתפישתה. 

חוק שיויון זכויות האישה נחקק כבר ב-1951, אך איננו תמיד מיושם בהקפדה. הויכוח הנוכחי עשוי לעורר את הנושא באופן רציני יותר, כדי לעצב את אופיה של מדינת ישראל תוך כיבוד כל הקהלים החיים בתוכה.

זה שנים שחלקים בקהילה החרדית נאבקים על עיצוב המרחב הציבורי בהתאם למה שהם תופסים כערכים של "מדינה יהודית". המאבקים הללו כוללים ניסיון לכפות את שמירת השבת במרחב הציבורי באופן מוחלט, למנוע מכירת חמץ בפומבי ועוד. החרדים טוענים כי הם לא מנסים להתערב בחייו של האזרח הפרטי, אלא רק להשפיע על חזות המרחב הציבורי כך שזה יהלום מדינה יהודית.

כתמונת מראה של התופעה הזו, כעת מנסות קבוצות ליברליות לכפות על החרדים דפוס התנהגות שאינו תואם את אורח חייהם, למשל לאלץ אותם לקיים מופע מוזיקלי ללא הפרדה מגדרית. האוכלוסייה החרדית מורגלת בהפרדה כזו מגיל קטן. בבתי כנסת, בחתונות. למעשה בכל התכנסות החורגת מהתא המשפחתי המורחב. הדרישה למנוע מהחרדים לקיים הפרדה במרחב הציבורי משקפת רצון לעצב את המרחב הציבורי באופן ליברלי, גם כאשר הנוכחים במרחב הם חרדים בלבד.

"יש כאן מאבק על הצביון של המדינה", אומרת לאל-מוניטור אסתי שושן, פעילה פמיניסטית חרדית ומייסדת תנועת "נבחרות" המקדמת ייצוג פוליטי של נשים חרדיות. "שני הצדדים נאבקים על מנת ליישם את האידיאולוגיות והאמונות שלהם במרחב הציבורי. אני אישית, כפעילה פמיניסטית חרדית, חושבת שהמדינה חייבת להתנהל תחת ערכים של שוויון. אני פועלת לקידום נשים חרדיות בפוליטיקה ובמוקדי קבלת החלטות ונגד הקצנה וזליגת ההדרה למרחבים חדשים. אבל, למרות שארגוני נשים הובילו את המאבק בעפולה, זהו צעד שדווקא פוגע בנשים, בעיקר נשים חרדיות".

שושן סבורה שיש לאזן בין שני הערכים כדי שהמאבק הליברלי לא יהפוך לאנטי ליברלי. "יש כל מיני דוגמאות בשנים האחרונות, דווקא מהעולם המערבי שבו בשם ערכים ליברליים לכאורה, ננקטים צעדים אנטי-ליברליים". לדבריה, גם המאבק נגד ההפרדה המגדרית במופע בעפולה הוא "מאבק לא-מידתי תוך ניסיון לעצב מרחב, שמלכתחילה רק חרדים מתעניינים בו, באופן התואם ערכים ליברליים. יש כאן התעלמות ממנהגיה של קהילה שאינם פוגעים בזכויותיהן של נשים חילוניות. אני נוטה להאמין שלא היה מתנהל מאבק כזה בתוך החברה המוסלמית בישראל על ידי גורמים מבחוץ".

מי שחולקת על שושן באופן נחרץ היא עו"ד עדנה הראל-פישר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "במרחב הציבורי אין לכפות הפרדה, גם כשמדובר באירוע המיועד לחרדים", היא אומרת לאל-מוניטור. "אם יש מי שרוצה לערוך אירוע שבו נכפית הפרדה, הוא יכול לעשות זאת במסגרות פרטיות. הרשויות השלטוניות צריכות להבטיח את המרחב הציבורי ניטרלי מכפייה של גישות מפרידות".

הראל-פישר דוחה את הטענות כי מדובר בהפרדה מרצון. "כאשר יש רכיב של כפייה, והמרחב אינו מתיר אפשרות אחרת, אין לנו את הכלים לדעת האם ההחלטה של אותה אישה היא תוצר של הבנייה חברתית מגיל קטן או בחירה מודעת. אנחנו יודעים רק שבהינתן המצב הקיים, אין לה אופציה אחרת".

הראל-פישר מביעה הבנה לגבי אותן מדינות אירופאיות הפועלות לטובת ערכים ליברלים, שבעיני אחרים נתפשים כצעדים אנטי-ליברלים. מספר מדינות אירופאיות המבקשות לאסור על נשים לכסות כליל את פניהן במרחב הציבורי. היא מתייחסת לנושא העקרוני שמעבר לשיקול הבטחוני, אשר גם לו יש חלק בשיקולי הממשלות המערביות. "יש בזה אמירה של מוסדות השלטון, שהם לא יכולים לאפשר מהלך כה קיצוני שפוגע בשוויון ובחירות האישה", היא מסבירה, "המרחב הציבורי חייב להיות ניטרלי. אסור לרשות העירונית לקחת צד או לאפשר כפיית פרשנות של קבוצה כזו או אחרת הפוגעת בשוויון".

מבחינת שושן, המאבק של התנועות הליברליות הוא דורסני ומתעלם מהמארג התרבותי הייחודי של קבוצות אחרות. "במידה רבה מה שמניע את התנועות הליברליות הוא פחד", אומרת שושן, "פחד מכך שהפרדה בהופעה לחרדים בעפולה תזלוג מחר אליהם. גם החרדים מונעים מפחד. הם חוששים שהאיסור לקיים אירועים בהפרדה יגיע מחר לבתי הכנסת. אני יכולה להבין את שני הצדדים, אבל אני לא יכולה לקבל את זה שימנעו מקבוצות דתיות לחיות בהתאם להרגלים המאפיינים אותן. ככל אזרח, גם לילד החרדי מעפולה מגיע לקבל שירותים תרבותיים שמתאימים לאורח חייו כל עוד אין פגיעה במישהו אחר".

הראל-פישר מזהה גם היא מאבק בין שתי תפיסות עולם מנוגדות על צביון המדינה. לדבריה, מאז קום המדינה מתנהל כאן מאבק על דמותה של המדינה היהודית – מאבק המתגבר בשנים האחרונות – "בין גישה יהודית-ליברלית לבין גישה המתבטאת, בין היתר, על ידי קבוצות מסוימות במגזר החרדי. כמו במדינות אחרות, אנחנו רואים שימוש בטיעונים דמויי-ליברלים על ידי קבוצות מיעוט לא-ליברליות על מנת לתקוף עמדות ליברליות. הן פוגעות כך בעקרונות הליברליים היסודיים שהם כבוד האדם ושוויון, ומנסות לקדם דימוי לא-ליברלי של היהדות. הציבור הליברלי בהחלט אומר בנקודה הזו – עד כאן".

מי שמציע גישה מעט יותר מורכבת הוא הסוציולוג פרופ' סמי סמוחה. "יש כאן בהחלט מאבק לעיצוב פני החברה, והוא מאבק מוצדק", הוא אומר לאל-מוניטור. "אני יכול להבין שהרוב, החילוני במקרה הזה, יכול להכתיב כיצד ייראה המרחב הציבורי, אם כי אני אקבל לחלוטין הפרדה במקומות בעלי אופי חרדי מובהק בשכונות חרדיות". פרופ' סמוחה טוען שמדובר במשחק עדין של איזונים. "אני למשל תומך בכפייה של לימוד ערכי ליבה בבתי ספר חרדים, אבל מתנגד לשינוי אורחות חייהם באופן בוטה, כמו למשל מניעת הפרדה באירועים דתיים. אני מתנגד להפרדה מגדרית במוסדות להשכלה גבוהה, אבל מוכן שיוקמו מכללות חרדיות עם הפרדה". סמוחה טוען שהגישה חייבת להיות גמישה תוך ניסיון להימנע מכפייה בוטה.

אם יש משהו שכולם מסכימים עליו הוא שהקולות השונים בתוך החברה הישראלית התגברו מאוד בשנים האחרונות. "בגלל שינויים חברתיים ובכללם עלייה בכוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות, והעובדה שחרדים מעורבים יותר בחברה הישראלית, אנחנו רואים יותר דיונים שעוסקים בליבת הקיום המשותף שלנו כאן", מסכמת הראל-פישר. "מדובר בדיונים קשים לעתים, אבל הם הכרחיים. חשוב לקיימם באופן שיקדם שיח משותף ויאפשר לבסס תקווה שנגיע בעתיד להסכמות וללכידות חברתית".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: israeli politics, afula, gender segregation, segregation, equality, gender equality, secularists, ultra-orthodox parties, ultra-orthodox

מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי, משמש בשנים האחרונות כפרשן המדיני והצבאי של היומון החרדי 'המבשר'. גולדמן הוא בוגר ישיבות חרדיות ומסלול הוראה בהלכה, וכן בוגר מסלול התנדבות לשירות אזרחי-לאומי. במקביל, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מרצה בפני תלמידי ישיבות על התהליך המדיני ועל צה"ל, ומייעץ לחברות וארגונים בנוגע לציבור החרדי.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept