ישראל פולס

מאבק בין-דורי במפלגת העבודה

p
המחבר
בקצרה
בחירה באיציק שמולי או סתיו שפיר תסמל עידן חדש בו מפלגת העבודה משלימה סופית עם הפיכתה למפלגת נישה חברתית. בחירה בעמיר פרץ תאפשר לו לשקם את המפלגה על מנת להפוך אותה למפלגת לשלטון מבלי שהדבר יעורר גיחוך.

הקרב המתחמם והיצרי בין ח"כ איציק שמולי לבין ח"כ סתיו שפיר אינו נוגע רק בפריימריז על ראשות מפלגה העבודה, שיתקיימו ביום שלישי הבא [2 ביולי], אלא גם בשאלה רחבה יותר – מי ינהיג את הדור הבא במפלגה.

שמולי בן ה-39 ושפיר בת ה-34 התחילו את דרכם הפוליטית בקיץ 2011 במחאה החברתית. הם היו מנהיגיה הבולטים והבועטים לצד דפני ליף, הכוכבת הבלתי מעורערת של המחאה, שבחרה להישאר מחוץ לפוליטיקה. המחאה על יוקר המחיה והדיור, שנחשבת עד היום להתעוררות העממית הרחבה והארוכה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, הפכה את שמולי ושפיר למוכרים בכל בית. הם נאמו, הפגינו והתראיינו מתוך עיר האוהלים שקמה בתל אביב. המחאה שינתה את השיח הפוליטי שהפך לחברתי יותר, ונשאה את השניים אל הכנסת [2013] במסגרת מפלגת העבודה. הם סימלו רעננות, לוחמנות ורוח של שינוי במפלגה שהונהגה אז בידי ח"כ שלי יחימוביץ', אשר מיקדה את סדר היום בדגלים חברתיים-כלכליים.

שמולי ושפיר מתויגים כחברי כנסת חברתיים. הם זוכים בקביעות לציונים גבוהים במדדים הבוחנים את העשייה החברתית. עם זאת, אף פעם הם לא היו חברים קרובים, וגם בעבודתם בכנסת לא הצטיינו בשיתופי פעולה. הייתה ביניהם תחרות סמויה ומתח קבוע.

בעוד שפיר נחשבת לפוליטיקאית סוליסטית, הנהנית מפופולריות ברשתות החברתיות ומרבה להתעמת עם חברי כנסת חרדים וימניים באמצעות פרובוקציות מתוכננות בוועדות הכנסת ובנאומיה, שמולי עשה פוליטיקה אחרת. הוא שיתף פעולה עם חברי כנסת רבים, לרבות ממפלגות יריבות, נחשב לאהוד מאוד וחרוץ בשטח המפלגתי. תקופה מסוימת נחשב שמולי למקורב ליו"ר המפלגה אבי גבאי ולאחרונה הביא ילד לעולם באמצעות הליך פונדקאות בארה"ב עם בן זוגו.

בפריימריז האחרונים לדירוג הרשימה לכנסת ה-21 [פברואר 2019] שניהם זכו במקומות הגבוהים ביותר: שמולי דורג ראשון ואחריו שפיר. שני ראשי המפלגה לשעבר, שלי יחימוביץ' ועמיר פרץ הוותיקים, דורגו אחריהם.

שמולי ושפיר החלו את דרכם במפלגת העבודה בשנים שבהן נחשבה עדיין לאלטרנטיבה שלטונית. ששת המנדטים שבהם זכתה בבחירות באפריל הפכו אותה למפלגה קטנה ובלתי משפיעה, רחוקה שנות דור מימיה כמפלגת שלטון. הבחירות בספטמבר מעניקות למפלגה הזדמנות למקצה שיפורים, ולשפיר ושמולי הזדמנות לפרוץ קדימה ולהתמודד על ראשות המפלגה מוקדם מהצפוי מבחינתם.

מולם יתמודד ח"כ פרץ, מי שכיהן כבר כיו"ר המפלגה וכשר ביטחון מטעמה בממשלת אהוד אולמרט [2007-2006]. פרץ הוא אחד הפוליטיקאים המוערכים והמנוסים בפוליטיקה הישראלית ומוביל כבר עשרות שנים סדר יום סוציאל דמוקרטי עם תפיסת עולם מדינית-יונית. הוא בן 67, מה שיוצר מראש סוג של מאבק בין-דורי בינו לבין שמולי ושפיר. הם לא משחקים על אותו המגרש, וניסיונו העצום של פרץ בפוליטיקה ובקבלת החלטות בולט על רקע העדר ניסיון כזה אצל שני מתחריו הצעירים.

ביום ראשון [23 ביוני], בנאומו בוועידת המפלגה שהתכנסה כדי להיערך לבחירות בספטמבר, פנה שמולי לשפיר אותה כינה "לוחמת": "שנינו מבינים שהמאבק האמיתי הוא מול הימין. שנינו גם רואים את אותם המספרים. סתיו, את יודעת את המצב, בואי נלמד מטעויות העבר, פרשי מהמרוץ ותמכי בי, יחד נפתח פרק חדש ומלא תקווה במפלגת העבודה".

שמולי נענה בציוץ מזלזל מצד שפיר: "לאיזה איציק להתייחס, לזה שהציע שותפות הערב מול המצלמות, או לזה שבחדר סגור דחה את ההצעה שלי לשותפות להצלת המפלגה לפני חודש?"

בסביבת פרץ היו מי שטענו, שהסאבטקסט של הפנייה של שמולי לשפיר הציג את גילו של פרץ כחיסרון לעומת שניהם כתקווה חדשה. בכל מקרה, שמולי לא אמר את הדברים מאהבת שפיר וממילא יכול היה לפנות אליה בדרכים אחרות, דיסקרטיות יותר, אבל הוא בחר לומר את הדברים בפומבי באופן שהעמיד אותו לבדו מול פרץ, ראש בראש.

אכן, על פי רוב ההערכות הקרב העיקרי יהיה בין פרץ לשמולי. אם שפיר תוותר בסופו של דבר על ההתמודדות, הנהנה העיקרי יהיה שמולי. כל עוד היא נשארת במרוץ, פרץ נהנה מפיצול הקולות בקרב האלקטורט הצעיר יותר. מבחינת פרץ, הפסד במרוץ לשמולי או לשפיר יהיה בבחינת אקורד סיום לאחת הקריירות המרשימות של פוליטיקאי ישראלי.

מפלגת העבודה עברה בשנתיים האחרונות טלטלה. היא בחרה להעמיד בראשה את אבי גבאי, אדם שבא מחוץ למפלגה וגדל בבית ליכודניקי, בתקווה לחזור ולהיות אלטרנטיבה שלטונית. עם שישה מנדטים בסך הכל זה לא בדיוק הצליח. חברי כנסת ותיקים ומוערכים נפלטו החוצה, ובהמשך גבאי ניהל מו"מ עם נתניהו לצורך כניסה לממשלת הימין – מה שהסב נזקים תדמיתיים נוספים למפלגה. כעת ניצבת מפלגת העבודה שוב על פרשת דרכים. בחירה במנהיג חדש וצעיר עשויה להיות הימור אחד יותר מדי.

בחירה בשמולי, שהוא בלי ספק פרלמנטר מצוין בעל רקורד מרשים של חקיקה חברתית, תסמל עידן חדש שבו העבודה משלימה סופית עם הפיכתה למפלגת נישה חברתית. בחירה בפרץ היא אמנם בחירה בישן, במי שמסמל פוליטיקה מפלגתית עסקנית, אך הוא יוכל להציג ניסיון סביב שולחן הממשלה ולהצהיר שהוא בא לשקם את המפלגה על מנת להפוך אותה למפלגת לשלטון מבלי שהדבר יעורר גיחוך.

אם ייבחר שמולי, הוא צפוי לפעול לחבר למפלגה את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק בן ה-77, שמתכוון לרוץ בבחירות הקרובות. אגב, גם ברק הוא איש העבר.

זו הדילמה שתעמוד ביום שלישי מול כ-60,000 חברי מפלגת העבודה. חיבור בין שפיר לשמולי לא יהיה כנראה. מה שכן יהיה, זה קרב בין-דורי מרתק.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept