ישראל פולס

מה מאיים על מעצמת הרובוטיקה הישראלית ירוחם?

p
המחבר
בקצרה
הרובוטיקה היא אחד המנועים הדרמטיים ביותר למהפכה החינוכית בעיר הדרומית ירוחם, אך אם הממשלה תוסיף להשקיע את מיטב כספי הציבור בהרחבת הכיבוש קרוב לוודאי שמיטב אנשי המדע והטכנולוגיה הישראלים ירחיקו אל מעבר לים.

כידוע, בתחום זכויות האדם ישראל הכובשת נשרכת בתחתית טבלת המדינות המפותחות והנאורות. מנגד, בתחום היצירה המדעית והטכנולוגית ישראל היא מדינה רבת זכויות והישגים. בשבוע שעבר [15 באפריל] פורסם כי חוקרים ישראלים הם הראשונים בעולם שהצליחו להדפיס לב חי במדפסת תלת-ממד, באמצעות תאים אנושיים. המחקר של פרופ' טל דביר וצוותו מאוניברסיטת תל אביב התגבר עקרונית על חסמים בדרך ליצירת איברים אנושיים בהתאמה אישית ולייתר את הצורך בהשתלת איברים מן החי. לפני כן נרשמה ישראל בדברי ימי כיבוש החלל כמדינה השביעית אשר הצליחה לשגר חללית לירח. אף שהמסע הארוך הסתיים בהתרסקות החללית, המדינה הזעירה במזרח התיכון הציגה בפני העולם יכולת טכנולוגית מרשימה.

יומיים אחרי הבחירות [11 באפריל] הגיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו לחדר הבקרה של התעשייה האווירית כדי לצפות בנחיתת החללית "בראשית" על הירח. משרדי המדע והחינוך הקצו לבראשית 9.5 מיליון שקל (מתוך תקציב כולל לפרויקט של 350 מיליון שקל) ועוד היד נטויה. נתניהו הכריז באוזני עשרות העיתונאים והצלמים שסיקרו את האירוע כי הוא "שוקל בצורה רצינית להשקיע עכשיו בתוכנית חלל". ראש הממשלה ניחם את היזמים המאוכזבים בהבטחה כי בעוד שלוש שנים חללית ישראלית "שלמה" תנחת על הירח. "זה גם סימן לילדי ולילדות ישראל", הטעים נתניהו, "אפשר להשיג דברים ללא גבול אם רק תרצו בזה".

הרחק מזרקורי התקשורת הישראלית ועם סיוע ממשלתי צנוע (שבעה מיליון שקל בשנה), המריאו השבוע 700 (כן, שבע מאות, זו לא טעות) תלמידים ישראלים לתחרות רובוטיקה בינלאומית מטעם ארגון "FIRST" (For Inspiration and Recognition of Science and Technology) המתקיימת השנה בדטרויט. המשלחת הישראלית, המונה 20 קבוצות, היא החמישית בגודלה בין 30 המדינות המשתתפות בטורניר. היא גדולה יותר מהמשלחות של סין, הודו, יפן, אוסטרליה,  ברזיל, צרפת, בריטניה, גרמניה, הולנד, שוודיה ושוויץ.

הנבחרת הישראלית כוללת בני נוער יהודים וערבים, דתיים וחילונים, אלופים תל אביבים, אלופות מירוחם ומצטיינים מיפיע. נקודת ההתחלה היא לפני 14 שנה [2005] אז נתפס מפקד חיל האוויר לשעבר אביהו בן נון להצעה של דין קימן, ממציא הסגווי ויזם FIRST, לפתוח סניף של הארגון בישראל. השנה השתתפו כ-12 אלף תלמידים, בגילאי 18-5, בחוגי רובוטיקה בכ-70 בתי ספר ברחבי הארץ – סך הכל 1,100 קבוצות בארבע רמות קושי.  מיכאל ביטון, ראש עיריית ירוחם לשעבר שנבחר זה עתה לכנסת מטעם כחול לבן, היה בין הראשונים שהבינו את הפוטנציאל החינוכי הטמון ברובוטיקה.

"ירוחם סובלת מדימוי ירוד של סוף העולם שמאלה", אמר השבוע ביטון לאל-מוניטור, "הרובוטיקה הפכה את הנוער שלנו לחלק מהמרחב הגלובלי". לדבריו, יותר משליש מהתלמידים בעיר, מילדי הגן ועד תלמידי י"ב, משתתפים בחוגי רובוטיקה. "זו למעשה תנועת הנוער המובילה של העיר. הרובוטיקה היא אחד המנועים הדרמטיים ביותר למהפכה חינוכית בירוחם. זכינו בפרסים הכי יוקרתיים. הבוגרים מגיעים לתכניות הכי סודיות בצה"ל", סיפר בגאווה ראש העיר לשעבר מהעיירה הדרומית הקטנה.

עוד הוא מספר, כי מהנדסים ומתכנתים בכירים מלווים בהתנדבות את התלמידים ומשמשים להם מודל לחיקוי. החוגים גם מכשירים את התלמידים לעבודת צוות ועזרה לזולת, וילדים מירוחם יוצאים ליישובים בדואים ללא חשמל ומלמדים ילדות להרכיב רובוטים. ילד ירוחמי בן 15 אף נשלח לאתיופיה כדי להדריך מהנדסים ומורים מקומיים כך שיוכלו ללמד ילדים לבנות רובוטים.

ביטון בדק ומצא שירוחם היא העיר הראשונה בעולם במספר הילדים לנפש שעוסקים בפיתוח רובוטים. "זהו הביטוי המעשי של הדיבורים הגבוהים של ביבי על סטארט אפ ניישן", עוקץ הפעיל החברתי שהפך לפוליטיקאי. אכן, מחקר שנערך בארה"ב ובקנדה על ידי אוניברסיטת ברנדייס הראה כי 94% ממדריכי הרובוטיקה דיווחו על עלייה בהבנה של התלמידים כיצד ניתן להשתמש במדע ובטכנולוגיה לפתרון בעיות; 88% הביעו התעניינות מוגברת בלימודים גבוהים; 84% הביעו עניין בעבודה המשתמשת במדע וטכנולוגיה; 99% הגדילו את מיומנויות עבודת הצוות שלהם.

"יותר מדי תלוי ביוזמה של ראש עיר כזה ובנדיבותם של פילנתרופים", חותם ביטון את השיחה, "טוב תעשה הממשלה אם תפתח בפני היזמות הטכנולוגית את השער הקדמי".

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים על קשר רופף, אם בכלל, בין הישגיהם המרשימים של אנשי מדע וטכנולוגיה ישראלים לבין ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח (מו"פ). המימון הממשלתי למו"פ בישראל בשנת 2016 הגיע ל-13% מההוצאה הלאומית בתחום הזה, לעומת 32.3% מהממוצע במדינות ה-OECD. המגזר העסקי לא מצטיין אף הוא בטיפוח המחקר והפיתוח (כ-30% מההוצאה הלאומית לעומת כ-50% במדינות ה-OECD).

בהעדר תקציבים, יותר ויותר מדענים ישראלים רועים בשדות זרים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאז 2003 הולך וגדל מספר האקדמאים החיים בחו"ל וקטן מספרם של החוזרים לישראל. כרבע מבעלי תואר שלישי במתמטיקה ממוסדות ישראליים וגם אחוזים ניכרים מבעלי התואר שלישי במדעי המחשב, הנדסת מכונות, הנדסה ביו-רפואית והנדסת אווירונאוטיקה וחלל (בין 16% ל-20%) חיים ועובדים כיום בחו"ל.

אם הממשלה תוסיף להשקיע את מיטב כספי הציבור בהרחבת הכיבוש, ייתכן כי ראש הממשלה ורעייתו יזכו להצטלם על רקע תמונות נחיתתה של חללית כחול לבן על הירח, אך קרוב לוודאי שמיטב מהנדסי החלל, מפתחי האיברים המלאכותיים ובוגרי החוגים לרובוטיקה ירחיקו אל מעבר לים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept