ישראל פולס

תוכנית השלום של טראמפ היא המבחן הגדול של גנץ

p
המחבר
בקצרה
במקרה הטוב, הפלסטינים יבקשו ללמוד את "עסקת המאה" קודם שידחו אותה. במקרה הרע, הנשיא הפלסטיני יסרב להתייחס לתוכנית שלום שאינה מבוססת על עיקרון שתי המדינות. כיצד תנהג כחול לבן האופוזיציונית במקרה כזה?

בהליך המשפטי, למילה הנרדפת לסחבת בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו קוראים "שימוע"; זה מתחיל במרדף אחר עורכי הדין שיואילו להתפנות ולאסוף את חומר החקירה, אחר כך הם צריכים כמה חודשים כדי "ללמוד את החומר". בשלב הבא, היועץ המשפטי לממשלה וצוותו מנתחים את הערות הפרקליטים ונועדים עמם. גם זה לוקח זמן, ועוד שנה חלפה.

בהליך מדיני קוראים לדשדוש כזה "הסתייגויות". בארכיון "תהליך השלום" שמורות ההסתייגויות ממתווה הנשיא קלינטון 2000. כעבור שלוש שנים נוספו אליהן ההסתייגויות ממפת הדרכים של הנשיא בוש. כידוע, שלום לא יצא מזה. לעומת זאת, ההתנחלויות עלו והצליחו.

השליח הנשיאותי ג'ארד קושנר רמז השבוע [23 באפריל] שגורל דומה צפוי ל"עסקת המאה". הוא ביקש מהישראלים והפלסטינים "להתרשם מהתוכנית לפני שהם מעלים את החששות שלהם בנוגע אליה ולא לדחות אותה על הסף". חתנו של הנשיא טראמפ הדגיש שהממשל לא מתכוון לכפות דבר על הצדדים, וכי למעשה תכנית השלום שלו היא בגדר המלצה על קווי יסוד למו"מ ישיר בין ישראל לפלסטינים. ירצו – יאכלו. לא ירצו – לא יאכלו.

דברים שאמר מוקדם יותר [19 באפריל] השליח ג'ייסון גרינבלט מלמדים שגם הפעם, כמו בפתיחת השגרירות בירושלים וסגירת נציגות אש"ף בוושינגטון – הפלסטינים הם שיאכלו אותה. גרינבלט ערער על עיקרון שתי המדינות, אבן היסוד של המדיניות הפלסטינית מאז הכרזת העצמאות שלהם בשנת 1988. "אין תועלת להשתמש בביטוי שמעולם לא הוביל לשלום", אמר השליח, "כל צד מפרש את הביטוי בצורה שונה". אכן, הצד הישראלי מפרש את פתרון שתי המדינות כרעיון של שמאלנים הזויים וכמזימה שיש להכשילה בכל מחיר. נתניהו עצמו התחייב [2015] שבמשמרת שלו לא תקום מדינה פלסטינית. הוא גם לא הציע עד היום שום חלופה, לבד מהמשך המלחמה והחיים על החרב.

לעומת זאת, הצד הפלסטיני לא זז מרעיון שתי המדינות ודבק ביוזמת השלום הערבית, הכוללת קווי יסוד לשלום אזורי. בחודש שעבר פרסמה הוועדה לאינטראקציה עם החברה הישראלית של אש"ף מסמך, שמפרט את העמדות הפלסטיניות ביחס להסדר קבע: סיום הסכסוך; גבולות יוני 1967; חילופי שטחים; אפשרות להישארות מתנחלים בשטחי פלסטין; ירושלים המזרחית בירת פלסטין, פתוחה בפני מאמיני שלוש הדתות; פתרון צודק ומוסכם לסוגיית הפליטים על בסיס החלטה 194; פלסטין לא תיכנס לשום ברית צבאית שתערער את היציבות והשלום באזור; הסדרי ביטחון שיענו על צרכי הביטחון של שני הצדדים; חידוש פעילותה של הוועדה למניעת הסתה.

אכן, כמו שאמר גרינבלט, ממשלים אמריקאים קודמים שדבקו בנוסחת שתי המדינות לא הצליחו לקדם את השלום. קושנר סיפר כי "למדנו את כל מאמצי העבר ולמה הם נכשלו", וציין כי נועץ בבעלי תפקידים משמעותיים בסבבים קודמים של המשא ומתן. אבל נראה שהשניים [גרינבלט ןקושנר] פסחו על הלקחים של ד"ר אהרן דיויד מילר, מוותיקי צוותי השלום האמריקאים. במאמר שפרסם בשנת 2005 כתב מילר כי "במשך זמן רב מדי רבים מהגורמים האמריקאים המעורבים בעשיית שלום בין ערבים לישראלים, כולל אני עצמי, פעלנו כפרקליטיה של ישראל, שירתנו את צרכיה של ישראל ותיאמנו עם הישראלים על חשבון משא ומתן לשלום".

מילר המליץ לבאים אחריו, שאם ברצונם לשמש מתווך ישר ויעיל בסוגיה הערבית-ישראלית, צריך שיהיה להם רק לקוח אחד: המרדף אחר פתרון העונה על הצרכים והדרישות של שני הצדדים.

הצורך המרכזי של נתניהו הוא להישאר לנצח במשכן ראש הממשלה ברחוב בלפור. טראמפ ואנשיו מבינים בוודאי, שבצלאל סמוטריץ' וחבריו בימין הקיצוני הם חומת המגן של נתניהו מפני חומות הכלא. זה אותו סמוטריץ' שכבר הודיע שאפילו אוטונומיה לפלסטינים לא באה בחשבון מבחינתו. קשה להאמין שהנשיא האמריקאי ייתן יד למהלך שיאלץ את ידידו הטוב – זה שהבטיח השבוע [23 באפריל] לקרוא על שמו יישוב או שכונה בגולן, לבחור בין הבית הלבן לבית הכלא.

במקרה הטוב, הצד הפלסטיני יבקש ללמוד את תוכנית טראמפ, קודם שידחה אותה. במקרה הרע, הנשיא הפלסטיני יממש את איומו לסרב להתייחס לתוכנית שלום שאינה מבוססת על הקמת מדינה עצמאית על בסיס גבולות 67' ושבירתה ירושלים המזרחית. כך או כך, הימין יוציא מהבוידעם את ה"אין פרטנר" שאהוד ברק נתן לו במתנה.

כיצד תנהג סיעת האופוזיציה הראשית בת 35 המנדטים במקרה כזה? האם סיעת כחול לבן תגלה "פטריוטיות" ותחגוג ביחד עם הממשלה את "הניצחון" על הערבים? הסמן השמאלי של הסיעה, מיכאל ביטון, אמר השבוע לאל-מוניטור שהוא מקווה שהתוכנית תוציא את התהליך המדיני מקפאונו ותאפשר להתקדם לשלום. עם זאת, ביטון לא היה מוכן להתחייב לגבי עמדתה של המפלגה לפני הצגת התוכנית. הפרק המדיני של מצע כחול לבן מציג את העקרונות שלאורם היא תבחן אותה: הצורך לשמור על הרוב היהודי בישראל, אך גם לאפשר חיים נורמליים בכל מקום שבו חיים ישראלים, בלי יוצא מהכלל; לשמור על אופק פתוח להסדרה מדינית בעתיד, אך גם  להבטיח כי "ירושלים המאוחדת תהיה בירת ישראל הנצחית". כך נראים עקרונות של מפלגה שהכניסה תחת קורת גג פוליטית אחת את מיכאל ביטון יוצא מפלגת העבודה ואת בוגר הליכוד משה יעלון. 

קוקטייל של סתירות הוא יפה לקמפיין בחירות של קבוצת אנשים שלוהקה ברגע האחרון במטרה להחליף ראש ממשלה משחית. כעת, כשנבחרו לכנסת, הם לא נועדו לדשדש עם נתניהו בתוכנית סרק אמריקאית ולעזור לו להחליף האשמות עם השכנים. בני גנץ, שהיה בעבר ממונה על בטחון הישראלים, צריך עכשיו לעבור למגרש המשחקים הדיפלומטי. וכדי להצדיק את התקוות של מיליון מצביעיו, הוא חייב להציג תכנית מדינית ריאלית. כזו שיש לה פרטנר פלסטיני וגיבוי כלל ערבי.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept